נדנוד על מוט, דיווש על אופניים ומשחקים — התלמידים בבתי הספר ברעננה יזכו השנה ליהנות ממרחבי למידה ייחודיים בתוך הכיתה, כחלק משיטת לימוד חדשה שתיושם, בעקבות מחקר אשר בחן שילוב תנועה במהלך השיעור, ושהחל בשנה שעברה כפיילוט בשכבה ד' בבית ספר שקד בעיר, ובהמשך בבתי הספר מגד ופעמונים.

תלמידות בבית הספר שקד. נוח וכיף יותר | צילום: אסף פרידמן 

מדובר במחקר ראשון מסוגו בארץ, שנערך באישור משרד החינוך, על ידי הפסיכולוג החינוכי של עיריית רעננה, בוב צ'רניק, מתוך רצון לתת מענה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אולם בסופו של דבר הוביל למענה לכלל התלמידים. 

בבסיס המחקר, שהחל לפני כארבע שנים, עמדה ההנחה, שלתלמידים קשה לשבת על כיסא באופן רצוף ובמשך שעות ארוכות. לכיתות הוכנסו כל מיני אלמנטים, כגון שולחן המאפשר עמידה ונדנוד על מוט, אופניים עם משטח כתיבה שאפשר לדווש עליהם בזמן השיעור, פופים רכים לשבת עליהם, כדור פיזיו, כדורי "פיתות" לשיווי משקל שניתן לעמוד עליהם, כדורי פלסטלינה למשחק, וכל זאת בזמן השיעור. 

בנוסף, בבוקר מתחילים התלמידים את היום בפעילות ספורט קצרה, שכוללת ריצה, דילוגים, הליכה ותרגילי כיפוף במסלול, והיא מותאמת גם לילדים עם מוגבלויות ולילדי החינוך המיוחד. בשעה 12 בצהריים מבצעים התלמידים תרגילי מתיחה, כדי להתרענן ולהוציא אנרגיה.

הפורמט שולב כאמור בכמה בתי ספר בעיר במהלך השנה האחרונה, ובעקבות הצלחת הניסוי, יוכל כל מורה לשלבו בכיתה. "במחקר מדעי בשיתוף המרכז הבינתחומי בדקנו את השפעת עיצוב הכיתה על התגייסות ומוטיבציה אצל התלמידים בזמן הלמידה", מספר ד"ר צ'רניק. "בבית הספר שקד, למשל, עיצבנו מחדש את הכיתות, כדי להעניק לגיטימציה לתנועתיות במהלך השיעור. בבית ספר מגד כל בוקר מתחיל בפעילות ספורטיבית לשחרור אנרגיות. כל זאת במטרה לתת מענה לצורך הטבעי שקיים אצל כל בני האדם, ובמיוחד אצל ילדים, והוא התנועה. 

"ילד חייב להיות אקטיבי ולא פאסיבי" | צילום אילוסטרציה: Pixabay

"מחקרים מראים שלא נכון להושיב ילד במשך 6‑8 שעות ביום. ילד חייב להיות אקטיבי ולא פאסיבי. עיצוב הכיתה והפעילויות למיניהן הוסיפו לרמת הקשב, להתגייסות ללמידה ולרמת האקטיביות. גם אצל מבוגר ששומר על כושר, לא נכון שיישב יותר מ-20 דקות ברצף. יש לנו צורך פיזיולוגי לנוע, ואנחנו רואים שיש שיפור בתהליכים במוח בעקבות התנועה, המאפשרת חיבורים טובים יותר מבחינה נוירולוגית ולמידה טובה יותר". 

תוכנית שיפור

לדברי ד"ר צ'רניק, יש התלהבות רבה מצד התלמידים, והשאיפה היא להרחיב את השיטה. "בכל כיתה, האדם הקשוב ביותר הוא המורה, כיוון שיש לו הלגיטימציה לנוע ולהסתובב באמצע השיעור, וזה מאפשר לו לשמור על הקשב", הוא מסביר. לי חשוב שגם לתלמידים תהיה האפשרות הזאת". 

"קיבלנו פרויקט חדש, שהיה חלום של מנהלת בית הספר שהוגשם", מספרת גליה זעירא, רכזת שכבת ד' בבית הספר שקד, שבו היא עובדת זה 22 שנה. "יחד כל מורות השכבה, החלטנו שאנחנו מקבלות על עצמנו את הפרויקט, והשמים הם הגבול. היו מורות שסירבו תחילה להכניס את האביזרים לכיתות, אבל כמחנכות הפעלנו את הפרויקט והוא הצליח".

עדי בכר, מורה בשקד זה 15 שנה, לכיתות ג'-ד', מוסיפה: "אנחנו דור שמתפתח עם הקדמה, ובית הספר נשאר אותו הדבר. בימינו לתלמידים כבר לא מתאים לשבת בכיתה שש שעות ברציפות. התוכנית נכנסה בהדרגתיות לכיתה, התלמידים בחרו את האביזרים שהם אוהבים, ניהלו בעצמם את סדר היום, ורשמו על הלוח את התורנויות לאביזרים. בסוף השנה היה שיפור של 10 נקודות לפחות בציוני הילדים".

כיף ללמוד

עופרי מנדלסון, מורה בשקד זה חמש שנים, מסבירה, כי רוב זמן השיעור אינה פרונטלי, וכי הלמידה היא קבוצתית, אישית ובמרכזי למידה, כשהזמן גמיש ומחולק למשימות. "לפני הפרויקט ראיתי תלמידים אומללים מאוד, שמתנדנדים על הכיסא וקשה להם לשבת", היא אומרת. "הם רק רצו לצאת ולברוח מהכיתה. היום אני לא רואה דרך אחרת ללמד, ולחוויית הלמידה יש קשר ישיר גם לציונים. גם מי שאין תקציב לו לאביזרים, יש לאפשר תזוזה במהלך השיעור, עמידה בסוף הכיתה או ישיבה על מחצלת". 

מיכל לוזון (10), תלמידת כיתה ה' בבית הספר שקד, מספרת על השינוי: "זאת למידה בצורה שונה, הרבה יותר כיפית. זה נוח יותר ומאפשר ללמוד עם חברים. אנחנו עושים תורנויות על האביזרים כדי למנוע ריבים".

איזה אביזר את הכי אוהבת?

"את הפוף, כי אפשר לשבת עליו שניים וללמוד יחד, והוא גם נוח". 

לדברי אם לאחת התלמידות בבית הספר, "זאת חוויה מצוינת לילדים, ורעיון מבורך וחשוב. כמו שאנחנו המבוגרים מתנהלים ביום-יום בתנוחות שונות וזקוקים לעמוד, לנוע ולהתאוורר, כך גם התלמידים".