יש משהו מרתק בדרך שבה סא"ל א' (47) מדבר על שירות המילואים הצבאי שלו, "חובה שהיא זכות", כהגדרתו. הסיבה לכך טמונה ככל הנראה בעובדה שכחילוני הוא הגשים את הסיסמה הנצחית "הטובים לטייס", ועל הדרך החליט לחזור בתשובה, במקום בו הגדולים באמת נמצאים בתורה.

בכלל, גם א', מדריך ראשי בסימולטור של אלביט, וגם אשתו תושבי רעננה מ-2001 מחזיקים שניהם בתארים מתקדמים, רחוקים מהתבנית עליה חלקנו חושבים כשמדברים על חרדים. הוא עצמו מנהל את חייו על התפר הכל כך רגיש הזה, כשהוא מחלק זמנו בין משפחה, ללימודים בכולל לבין עבודה ומילואים. תמהיל שלא שומעים עליו בכל יום.

"כל צד יוצר מסך ומתחבא מאחוריו" | צילום אילוסטרציה: Shutterstock

איך מגיעים לשיא?

"אין פה עניין של מספרים, המילואים הם עניין חשוב. אני רואה בזה ערך. אפשר לקרוא לזה תרומה למדינה, אבל אני רואה את זה יותר כמחויבות של כל אזרח במדינה. לתת את חלקו למען שאר האזרחים. חובה שהיא זכות".

חלק גדול בציבור החילוני תופס את החרדים כציבור שמתשמט מחובותיו לצה"ל. יותר מכך, בתוך הציבור החרדי לא מקבלים בחיוב חיילים.

"מה שאמרת זה בעיקר דברים שנאמרים בתקשורת שמזינה אותנו. אנחנו טובים בלקחת כותרות ולהסתכל עליהן ולומר שהן חזות הכל. אבל אני מכיר לא מעט אנשים שהם שומרי תורה ומצוות, והם נותנים ותורמים את חלקם. זה לא חייב להיות דווקא בשירות מילואים, אלא בסוגים שונים של תרומה לחברה.

"אני חושב שלציבור הדתי ולציבור החרדי יש זכויות גדולות מאוד והם תורמים הרבה למען החברה ולמען הקהילה, ולאו דווקא במקום בו הם חיים. ארגוני חסד נוסח איחוד הצלה, זק"א ועוד, יש להם חלק מאוד ניכר, והם התחילו מהעולם החרדי".

אתה התגייסת כחילוני, החוויות מהצבא השפיעו על תהליך החזרה בתשובה?

"לא. חזרתי בתשובה לפני כ-20 שנה, אבל זה לא היה קשור לחוויות שלי מהצבא. הצבא הוא מקום סביר לאדם שומר תורה ומצוות מכל ההיבטים, אבל יש גם לא מעט קשיים. לא תמיד זה מסתדר עם שבתות.

"אני שירתי בצבא עד גיל 43, למרות שאורחות החיים שיש בצבא, ההקרבה שאדם נאלץ לעשות בצבא, לא תמיד מסתדרת עם שמירת התורה והמצוות, והרבה פעמים יש קונפליקטים. אבל החוכמה היא לדעת לחיות את החיים בצורה הנכונה, כך שאתה לא מעצים את הקונפליקטים, אלא להיפך, לוקח את הדברים הטובים ואותם אתה מגדיל".

ובכל את זו התמודדות יומיומית קשה.

"ודאי שיש התמודדויות. ההתמודדויות הן לא פשוטות, אבל אם אתה רוצה לתרום והחשיבות למען המטרה, אתה ממנף את הקשיים לדברים הנכונים. זה בכלל איזשהו מוטו ששווה לכל אחד בחברה הישראלית לקחת אותו.

"יש לנו פה מטרה משותפת ואם אנחנו ננסה לקחת את המטרה המשותפת הזו ולראות כיצד כל אחד יכול לתרום למען המטרה הזו, ולא איך כל אחד מנסה לכפות שהשני יעשה את החלק שלו, אז אני חושב שגם תהיה יותר סובלנות אחד לשני, ונלמד לחיות עם הטוב של השני".

במובן מסויים אתה שגריר של שתי התרבויות, לא?

"אני, בתור אחד שגדל בשני העולמות - גם החילוני וגם החרדי, יכול לדבר בצורה חופשית עם אנשים משני הצדדים של המתרס. אז אתה רואה איזה מסך יש בין הצדדים. כל צד יוצר מסך ומתחבא מאחוריו, מצייר ומדמיין את האנשים שנמצאים מעברו של המסך בצורה לא טובה.

"אם שני הצדדים היו מורידים את המסך, נפגשים, מדברים, אפילו ברמה של להתווכח על ערכים, היה נוצר פה קירוב הרבה יותר גדול וכל החומות היו נופלות מהר מאוד. אחד הדברים שאני עושה בחיי זה לנסות לקרב בין הציבור החילוני לבין החרדי, כי אני מרגיש שאני נמצא בפוזיציה ששני הצדדים מקשיבים לי, אז אני מרגיש סוג של אחריות חברתית כדי לעשות את הדבר הזה".

יש לך 8 ילדים. הווה אומר, הגיבורה האמיתית היא בכלל אשתך, לא?

"זה נכון. אשתי היא הגיבורה האמיתית, אין ספק. היא נושאת בעול של הבית ובגידול הילדים, באהבה רבה. וגם היא אישה פעילה היא מורה לבלט ויש לה תואר שני, כך שיש לה המון דברים משל עצמה. בכלל, ככל שיש לך יותר דברים לעשות, כך אתה מוצא יותר זמן לכל דבר".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו