בוק-סרפינג. "הדיון הוא אישי ואסוציאטיבי" | צילום: ירמי עמיר

לרשימה הארוכה של ההמצאות הישראליות שמצליחות בעולם מצטרפת גם הבוק-סרפינג - יוזמה חברתית מקורית, שהיא מעין הכלאה בין "בוק־קלאב" ל־COUCHSURFING, כלומר: בין מועדוני קריאה לאירוח זרים על הספה.

מדובר במפגשים בהם אנשים הזרים זה לזה קוראים בקול טקסטים קצרים, ובעקבותיהם נוצרים דיונים ושיחות. בחמש השנים, שבהן פועל הבוק-ספרינג, התקיימו יותר מ־400 מפגשים ברחבי הארץ, והתופעה צוברת פופולריות לא רק בארץ אלא גם בערים מרכזיות בעולם, בהן: סידני, טורונטו, קיימברידג' ועוד.

תופעה חברתית

"במפגשים האלה מרוויחים עושר רוחני וחברים חדשים", מספר ירמי עמיר, תושב רעננה, עיתונאי, עורך תרבות, תסריטאי, שחקן ומבקר תיאטרון. בשבוע הבא (7 במאי) הוא ינחה מפגש בוק-סרפינג ברעננה, בנושא "סודות ושקרים". "הטקסטים הם רק טריגר לשיחה שנוצרת", הוא אומר. "מתחילים את ה'סרף' בשמונה בערב, ובאחת עשרה חלק מהאנשים מתחבקים, כאילו הם מכירים שנים".

המפגשים מתנהלים על פי כמה כללים בסיסיים: למפגש יש מנחה מוביל, נוכחות של כשמונה אנשים שאינם מכירים זה את זה, וקריאת טקסט עד 450 מילה על ידי כל משתתף, מכל ז'אנר: ספרות, שירה, מאמר, קטע תיאטרלי ואפילו גרפיטי

המפגש אורך כשלוש שעות, ומתקיים לרוב בבית פרטי של אחד המשתתפים, בלוויית יין וכיבוד. המפגשים עוסקים בדרך כלל בנושא מסוים, למשל: אינטימיות, יצרים, כדורגל, רגשות, שיפוטיות, אהבה שורפת, קנאה ועוד

ירמי עמיר | צילום: מקס מורון

"זה כמו קריוקי לחובבי ספרים", אומר רז ספקטור, הוגה הרעיון, בעל תואר שני בפילוסופיה. רז מלמד אנשים לעמוד ולדבר בפני קהל. "לא צריך להיות אינטלקטואל כדי להשתתף. הדיון הוא אישי ואסוציאטיבי". 

"הסרפינג הוא תופעה חברתית בלתי-צפויה. קצת כמו מפגש של זרים בתחנת רכבת, כשאופי המפגש משתנה מפעם לפעם, ותלוי במשתתפים", אומר עמיר. הוא הפך למנחה, לאחר שהשתתף במפגשים והתלהב. "כל אחד מספר מה קורה לו, ולעיתים קורה משהו בקבוצה, נוצר איזשהו קסם". 

איך המנחה משפיע על המפגש?

"הסרף תלוי לא רק במנחה, אלא גם באנשים, בסוג הטקסטים, ובמפץ שמתרחש בין האנשים לטקסטים. לכל מנחה גישה משלו. אני אוהב להיות דומיננטי, ולהיכנס לקרביים של האנשים. העניין שלי במפגשים האלה הוא לאו דווקא ספרותי. אותי מעניין המפגש האנושי, הדינמיקה הייחודית שנוצרתאנשים נפתחים זה לזה ונחשפים, והמנחה הוא המבוגר האחראי שצריך לשמור עליהם".

תן דוגמה למפגש כזה.

"הנחיתי מפגש על רגשות. ביקשתי מהאנשים שיגידו מה הרגש שמוביל אותם בעולם. היו כאלה שאמרו אהבה. לחלקם היה קשה להגיד. מישהי אמרה שזה אישי מדי. מישהו אחר דיבר על ההבדל בין אהבה להתאהבות, ואז התברר שהוא מעולם לא חווה אהבה, אלא רק התאהבות. התפתחה שיחה מרתקת על התאהבות ואהבה".

על מה שוחחתם במפגש שעסק בכדורגל?

"אני אוהב נושאים שקשורים לרגשות. המארחת הציעה כדורגל. זה לא הדליק אותי, אבל זרמתי עם זה, ולמדתי הרבה. זה הפך לאחד המפגשים המעניינים שהיו לי. חלק מהנוכחים הביאו ספרים מילדותם על כדורגל, והם דיברו על הרגשות שמעורר בהם כדורגל". 

רוב נשי

מפגשי הבוק-סרפינג הם גם הזדמנות להיכרות. עד היום יצאו מהמפגשים שתי חתונות וכמה זוגות. "אין לי ספק שאנשים באים גם לצורך היכרות", אומר עמיר. "חלקם רוצים לא רק להעשיר את עצמם, אלא גם את חוג החברים שלהם. לא צריך להחביא את זה מאחורי השולחן".

תמהיל האנשים שמגיע לסרפינג מגוון, הן מבחינת מקצועות, הן מבחינת גילאים, אם כי באופן טבעי כולם אוהבים לקרוא ובעלי השכלה רחבה. "רצוי שהקבוצה תהיה הטרוגנית, עם אנשים ממגוון מקצועות ועיסוקים", אומר עמיר. "למשל, בשבוע שעבר הקבוצה כללה איש מכירות, אדם שמתעסק ביוגה ורוחניות, מורה ומפיקה בטלוויזיה. מגיעים גם אומנים וסלבז. מעניין לראות איך לאנשים שמתעסקים במקצועות אפרוריים יש עולם פנימי אינטלקטואלי עשיר. המגוון האנושי יוצר עניין בקבוצה, וגם מעשיר אותי כמנחה". 

רוב המשתתפים הם נשים. "לרוב, שני שלישים מהמשתתפים הם נשים, אבל אנחנו מנסים לעשות איזון מגדרי", אומר ספקטור. "נשים פתוחות יותר לדבר על רגשות מגברים. הבוק-ספרינג פונה לקהל משכיל, אבל לאו דווקא אקדמאי. אנשים עם יכולת מינימלית להתרגש מטקסט. יש משהו אליטיסטי במפגשים האלה".

ספקטור הגה את הרעיון בתקופה שבה חי בחו"ל. "הרגשתי אז מאותגר חברתית, ורציתי להכיר אנשים שדומים לי מבחינת העדפות ותחומי עניין", הוא אומר. "הרעיון לא היה קיים. הדבר הכי קרוב לזה היה טקסט־ספיד־דייטינג באוסטרליה, שבו אנשים, שמחפשים זיווג, הציגו את עצמם דרך טקסט".

זכור לך מפגש מעניין במיוחד?

ספקטור: "משתתפת קראה מכתב התאבדות של החברה הכי טובה שלה, ופרצה בבכי. זה השפיע על כל הערב. תמיד יש טקסט חריג שטורף את הקלפים. אתה לא יודע למה אתה נכנס. הייתי ב־400 מפגשי בוק-סרפינג, ואני תמיד מופתע מחדש".

מפגשי הבוק-סרפינג מתקיימים בארץ ב־15 ערים. באזור גוש דן נערכים 15-12 מפגשים בחודש, ואילו באיזור השרון יש, בממוצע, מפגש אחד בשבוע. עד היום המפגשים התקיימו ביישובים הרצליה, רעננה, בני ציון והוד השרון. יש גם מפגשים הנערכים בצרפתית ובאנגלית, לטובת העולים שזו שפת אמם.

למפגשים בשרון יש מאפיינים ייחודים?

עמיר: "בכל סרף יש קהל איכותי, אבל בשרון זה סוג של שמורת טבע. האנשים איכותיים מאוד, ויש מגוון רחב של מקצועות ועיסוקים, כמו אנשי הייטק, יזמים, אומנים ואנשי תקשורת. אנחנו נמצאים בשלב של התפתחות בשרון, ונכנסים משתתפים חדשים".

כל אדם יכול להשתתף במפגש, כל עוד הוא מוכן לקרוא טקסט בקול. ההרשמה למפגשים נעשית דרך פייסבוק. למרות שרוב המפגשים מתקיימים בבתים פרטיים, התקיימו מפגשים גם בבתי דיור מוגן, במרכזי צעירים של עמותת אנוש, בבית ש"י עגנון, בעמותת הלל, במוזיאונים ועוד, במטרה לחשוף אנשים חדשים ליוזמה

ההשתתפות במפגשים אינה עולה כסף, ורוב הוצאות העמותה נופלות על ספקטור. כדי לשרוד, נגבים דמי חבר של מאה שקלים בשנה - למעוניינים בלבד. ספקטור מקווה שבעתיד המפגשים יזכו בחסויות.

"אני מעריך שאם נגדל, הוצאות ספרים ימצאו בנו עניין", אומר ספקטור. "גם הממשלה יכולה למצוא עניין במתן חסות, ולעודד מפגשים במקומות כמו בתי דיור מוגן".