כחלון השבוע. "אני לא רוצה להשאיר אחריי חורבן" | צילום: אסף פרידמן

בעוד כחודש יפסוק בית משפט השלום בנתניה את דינם של בני משפחת כחלון-קרקר ממושב חרוצים. לפני שלוש שנים הגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חוף השרון לבית המשפט כתב אישום נגד אב המשפחה, שמעון, נגד אשתו תמר, נגד בנם פיני ונגד אשתו אינה, נגד בתם לימור ונגד בעלה בנימין. בכתב האישום יוחסה להם עבירה של "שימוש במקרקעין ללא היתר ובסטייה מהיתר ומתוכנית", בביתם במושב חרוצים, שנבנה לפני כיובל. "במשך עשרות שנים גבו מאתנו ארנונה, ופתאום נזכרים שהבתים לא חוקיים?" מתקומם בכעס האב שמעון

לטענתו, המועצה האזורית מתנכלת לו, בשל עמידתו הנחרצת (כחבר לשעבר בוועד המקומי) נגד תוכניות המועצה, להפשרת אדמות חקלאיות לצורך בניית פרויקטים למסחר (קניון) ולמגורים (הרחבה של מושב חרוצים). במהלך השנים ניהל כחלון-קרקר מערכה הציבורית נגד המועצה ונגד תושבי חרוצים. הוא התלונן על "עבירות שחיתות ובנייה בקיבוצים, ושימושים חורגים", וטען, כי תושבים רבים במושב בנו בחלקה שלהם יחידות דיור להשכרה, בעת שהוא משכן בבתיו את ילדיו ואת נכדיו

"עושים לי זובור"

כבר לפני כשנתיים הגישו בני משפחת כחלון-קרקר לבית משפט השלום בקשה לביטול כתב אישום בשל הגנה מן הצדק, "וזאת, משום שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חוף השרון נקטה צעדים פסולים של אכיפה בררנית ואפליה, תוך ייחוס למבקשים עבירות פליליות שאותן היא נמנעה מלאכוף על יתר חברי המושב שבו מתגוררים המבקשים בפרט, ובאיזור המועצה האזורית חוף השרון בכלל, והכל מטעמים בלתי ענייניים, לנוכח יריבות אישית ו'מסע חיסול', שאותו מוביל זה שנים ראש הוועד המקומי וחבר המועצה האזורית". 

כמו כן, ביקשו בני משפחת כחלון-קרקר להרחיב לשלושה את הרכב השופטים בבית משפט השלום בנתניה, אך לאחר דיונים רבים נדחו שתי הבקשות

לפני כשנה עתרו בני המשפחה לבג"צ. "לאחר עיון בעתירה ובנספחים שצורפו לה, מצאנו, כי דין העתירה להידחות על הסף", כתבו שופטי בג"צ, וציינו, כי "בתי המשפט מתמודדים דרך קבע עם תיקים העוסקים בעבירות תכנון ובנייה, אשר במסגרתם עולות טענות להגנה מן הצדק לנוכח אכיפה בררנית, דוגמת טענות העותרים כאן, ולכן אין בכך מיוּחדוּת כלשהי המצריכה הרכב מורחב". 

כאמור, בעוד כחודש יפרסם בית משפט השלום בנתניה את החלטתו, לאחר שאבי המשפחה, שמצבו הבריאותי בכי רע, סירב לעסקת טיעון. "אני כאן מגיל שלוש, ימיי ספורים, למה עושים לי זובור כזה?" שואל השבוע שמעון, בעצב. "אני אלך לקבר ואת הילדים שלי יזרקו לרחוב? אין טיפת רחמים?".

שמעון כחלון בימין כשחקן כדורגל | צילום: פרטי

מהמעברה לכדורגל

שמעון כחלון-קרקר (72), עלה לארץ מטוניס בשנת 1949, עם הוריו ועם שניים מתשעת אחיו ואחיותיו. המשפחה התיישבה במעברת חוף שרון, לימים מושב חרוצים. "היינו שלושת הילדים הראשונים במעברה", מציין שמעון בגאווה

במעברה נולדו להוריו, ניסים ולאה, עוד שבעה ילדים. אביו, כמו רבים מתושבי המעברה, ניסה לפרנס את אשתו ואת עשרת ילדיו מעבודה בפרדסי יכין-חק"ל, בשפיים וביקום. גם שמעון עצמו עבד בשדות הכותנה, הבוטנים ותפוחי האדמה, בגעש ובתל יצחק. "תושבי המעברה היו חוטבי העצים ושואבי המים", הוא אומר

כמו עולים רבים, במצב סוציו‑אקונומי דומה, קיבלו ניסים ולאה כחלון מהסוכנות היהודית דונם אדמה למגורים ולמשק עזר, ובו גידלו ירקות ופירות לצריכה משפחתית

שמעון סיים את בית הספר היסודי בבני ציון, והמשיך ללמוד מכונאות רכב באחד המוסכים ברעננה. כילד צעיר החל לשחק כדורגל, תחילה במגרש במושב בצרה. המורה שלו לספורט ומאמן הכדורגל, שמואל דרור, הבחין בכישרון הצעיר, והפנה אותו לקבוצת הכדורגל הפועל רעננה. שם שיחק במשך כמה שנים, עלה מהנוער לבוגרים, ואף צורף לסגל הנוער של נבחרת ישראל, שמאמנה היה עמנואל שפר

בשנת 1967 הוא נפצע באורח קשה בכתפו, נותח, ולאחר תקופה קצרה במכבי הרצליה נאלץ לפרוש ממשחק פעיל

ב-1968 הכריעו קשיי הפרנסה את האב, והוא הצית את עצמו למוות בחצר הבית. "בדיוק חזרתי מאימון, ואמרו לי שאבא נשרף ונלקח לבית החולים", נזכר שמעון, "כשהגעתי לשם התבקשתי לזהות אותו. כל גופו היה חרוך, מפוחם ומנופח".

האם וילדי המשפחה המבוהלים סירבו לחזור הביתה, והועברו בהמלצת מחלקת הרווחה לאחד הבתים הפנויים בקצה השני של הכפר

לאחר פרישתו מכדורגל ולצורך שיקומו הכלכלי, זכה שמעון לסיוע רב מהנהלת הקבוצה שבה שיחק ונפצע הפועל רעננה. חבר ההנהלה, שמואל גולדשטיין, העסיק אותו במוסך שבבעלותו, ואחר כך "סידרו" לו עבודה ב"אגד", ובהמשך ב"תנובה". כעבור כמה שנים, סידרו לו גזבר ההתאחדות לכדורגל יהודה ליליאן, מזכיר הפועל רעננה מרטין דרוקר ושר התחבורה משה כרמל, זיכיון למונית, שנשמר למענו עד שהוציא רישיון נהיגה במונית. הפועל רעננה רכשה בעבורו מונית מרצדס, ובהמשך קיבל מהמועצה המקומית רעננה זיכיון לתחנת מוניות, שאותה הקים עם שישה שותפים יחד, בפינת הרחובות אחוזה ואליעזר יפה ברעננה

התחנה, "מוניות ורד", פועלת עד היום, בניהול בנו פיני. מהמייסדים לא נותר איש בחיים, למעט שמעון, שמצבו הבריאותי כיום קשה מאוד.

"לא רוצה להשאיר חורבן"

חמש שנים לאחר נישואיו, רכש שמעון חלקה בת דונם, ועליה מבנה של גן ילדים שהוסב למגורים, באישור מינהל מקרקעי ישראל, המועצה והוועד המקומיים. שמעון ואשתו תמר הביאו לעולם שש בנות ובן אחד. לפני 40 שנה הם החלו לבנות את ביתם, ובמשך השנים הרחיבו אותו. שלוש בנות עדיין מתגוררות בבית ההורים, הבן ואשתו והבת הבכורה ובעלה גרים בשני הבתים הצמודים

לאחר ארבעה אירועים מוחיים שעבר (שפגעו ביכולות התנועה, שיווי המשקל, הזיכרון והדיבור שלו), ומחלות נוספות (לב, לחץ דם, סוכרת וכליות), שמעון מוגדר כנכה בשיעור של 100 אחוז, ומתקשה לנהוג ברכב הנכים שלו. לתחנת המוניות הוא מגיע מדי פעם, רק כדי לשתות קפה עם הנהגים. "בגלל לחץ הדם שלי, הרופא לא מרשה לי להיות שם, בלחץ העבודה", הוא מסביר.

כיום הוא מתקיים מקצבת זקנה ומקצבת ניידות שהוא מקבל מהביטוח הלאומי, ומקצבת הנכות של אשתו, שלקתה לא מכבר בסרטן. לדבריו, ההכנסות מתחנת המוניות דלות.

"כבר השלמתי עם גורלי, אבל אני לא רוצה להשאיר אחריי חורבן", אומר שמעון השבוע. "לפני שאני מחזיר ציוד אני צריך לדאוג לילדיי, ואני אלך עד סוף העולם כדי שמישהו יעזור לי. חיי הם סבל מתמשך, בלילות אני לא ישן, בוכה כמו תינוק. המלחמה שלי היא לא להמשיך לחיות, אלא למות בשקט, ברוגע, בחסד ובכבוד".

מהמועצה האזורית חוף השרון נמסר: "הוועדה המקומית הגישה כתבי אישום נגד שמעון כחלון (קרקר) בגין עבירות על חוקי התכנון והבנייה (בנייה בלי היתר, השתלטות על שטחי ציבור). התיק מצוי בדיונים בבית המשפט. טענות נגד אכיפה בררנית נדחו בשעתו על ידי בית המשפט, וכן תלונות שמר כחלון הגיש לוועדה המחוזית ולמבקר המדינה. לא ידוע לנו לאיזו תוכנית להפשרה ולהרחבת חרוצים מתכוון מר כחלון, ולא מוכרת לנו מעורבותו בהליכי תכנון ביישוב".