זה קורה כמעט בכל בוקר במחלקה מספר 19 בבית האבות הסיעודי "עמל השרון" ברעננה. קצת אחרי ארוחת הבוקר והתרגולים הראשונים של היום, נאספים דרי המחלקה במרכזה ולמשך שעה אחת שוכחים במעט מקשיי היומיום כשהם שרים ורוקדים לצלילי שיריו של מוסטפה סלמי, אח במחלקה הידוע בכינויו "האח המזמר".

מחרוזת השירים היומית כוללת את להיטים של איציק קלה, אלי לוזון, שירים בערבית וגם שירי "ארץ ישראל הישנה". "המטרה שלי היא לשמח אותם, להקים אותם מכיסאות הגלגלים, אם הם יכולים, ולרקוד איתם. לעשות להם שמח בלב", אומר סלמי למיינט רעננה.

סלמי (43) עובד כאח בכוח העזר כבר 18 שנה, שש מהן ב"עמל השרון". במקביל לעבודתו המסורה הוא אף פעם לא הזניח את אהבת ילדותו - השירה. בעוד שבעבר הוא התקיים משני התחומים בנפרד, כיום הוא משלב ביניהם. "עליתי לבמה בפעם הראשונה בגיל 11 והתאהבתי. הייתה לי להקה איתה הופעתי באירועים במגזר הערבי", הוא נזכר. "לפני 17 שנים עברתי תאונת דרכים שבעקבותיה יש לי פלטינה ברגל, מה שמקשה עליי לעמוד על במה ארבע-חמש שעות. אז מצאתי דרך לשלב את השירה עם העבודה שלי ולשיר למטופלים".

לדבריו אין מקום שבו עבד כאח ולא שר, אך ב"עמל השרון" זה כבר הפך לחוויה אחרת. "תמיד שרתי למטופלים שלי, זה עושה להם ולי טוב, מעורר אותם. בכל יום אני מביא לעבודה את המיקרופון וכשיש זמן פנוי אני מחבר את הטלפון לרמקולים ומתחיל להעביר להם ולי את הזמן בשמחה. זה עוזר להם הרבה מבחינה טיפולית, אתה מרגיש את השמחה תוך כדי על הפנים שלהם. הם מרגישים אחרת, יש להם שקט ושלווה, מוזיקה עושה את זה לכל בן אדם".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו