25 שנה עברו מאז מותו הטראגי של קורט קוביין, סולן להקת נירוונה, בגיל 27. לו היה חי, היה ב-20 בפברואר השנה כבר בן 52. לציון יום הולדתו של קוביין, החליט המוזיקאי אמיר גבריאל להעלות לזכרו ערב מחווה. הערב יתקיים באוזןבר בתל אביב, ובמהלכו יעלו ויופיעו להקות והרכבים שישירו את שיריו.
אמיר גבריאל. אלבום חדש. צילום: יח"צ
"אם קוביין לא כאן כדי לחגוג לעצמו, אז אנחנו כאן כדי לחגוג לו, ובגדול", אומר גבריאל, 39, תושב רעננה. "בזכות הרבה מאוד כישרון, הוא הגיע משום מקום, והפך לאחד האנשים המשפיעים על דורנו. הוא היה אחד מהסמלים הגדולים של זרם הגראנג', דובר של דור שלם, ומשמש עד היום מודל לחיקוי למוזיקאים. הרוק האלטרנטיבי של נירוונה חדר כה עמוק למיינסטרים האמריקני, עד שהפך להמנון של הנוער ופרץ את הדרך ללהקות שעשו את הרוק'נרול שלהן אחרת — רועש, אלטרנטיבי וכועס". 
בערב המחווה לקוביין יופיעו להקות רוק אלטרנטיבי, ובהן: קדחת, יותם פור, ג'ייק אסולין, רעש לבן, Mindset, רוני וודו, הנוסעים בזמן, ואחרות, כולל הלהקה של גבריאל עצמו, "אמיר גבריאל והשותפים".
× × ×
גבריאל, נשוי ואב לשלושה, מנסה לחיות את חייו על פי האמרה של ניטשה, "בלי מוזיקה החיים הם טעות". "העיסוק במוזיקה הוא טעם החיים", אומר גבריאל, שבגיל 14 זכה בתחרות להקות צעירות, ומאז המשיך לכתוב ולנגן, כולל בתקופת התיכון במטרווסט, ובשירותו הצבאי בסיירת מטכ"ל.
עם שחרורו עבד גבריאל בהייטק, ובאותו הזמן המשיך לכתוב ולנגן עם הלהקה שלו. בשנת 2014 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "אתמול כאן ומחר", בסיוע קרן הטיפוח של אקו"ם לקידום ותמיכה ביצירה הישראלית. האלבום זכה לתשבחות, וכעת הלהקה, בין הופעותיה במועדונים בתל אביב ובפסטיבלים, מגבשת חומרים לאלבומה השני, שייקרא 'בית'.
האלבום החדש יעסוק בחוויותיו של גבריאל, לאחר שחזר לרעננה לפני כמה חודשים, כעבור שלוש שנות מגורים בקיבוץ חצור. "עזבתי עם משפחתי לקיבוץ, מתוך מחשבה שיכול להיות שם טוב יותר, בעיקר לילדים, להתנתק קצת מהרעש העירוני. אבל המגורים בקיבוץ חסמו אותי לחלוטין. במשך כל שלוש השנים האלה לא הצלחתי לכתוב אפילו שיר אחד. אפס השראה. בדמיוני אני יושב על הדשא בקיבוץ, ומולי מרחבים אין-סופיים פתוחים, וכולי מתמלא בהשראה נהדרת לכתיבה. בפועל,המרחבים הפתוחים וציוץ הציפורים רק חסמו אצלי את היצירה. גיליתי שבלי תנועה אני נחסם. בקיבוץ זה כאילו שהזמן עוצר מלכת. אתה יכול לשבת באותו המקום יום שלם, ושום דבר לא קורה. אותי זה הטריף. הבנתי שאני חייב תנועה, אנשים, רק ככה אני מרגיש את החיים ורק ככה אני מסוגל לכתוב. כעת המילה 'בית' מסמלת בעבורי את רעננה, המשפחה והחברים, המקום הבטוח שלי שאני שמח כל כך שחזרתי אליו".  
במקביל ליצירה המוזיקלית, בשנת 2012 החל גבריאל להפיק ערבי מוזיקת רוק ואינדי, ובהם פסטיבל 50 שנה לפינק פלויד, ערב לזכר שמוליק קראוס, 50 שנה לחלונות הגבוהים, ועוד. בערבים אלה הופיעו, בין השאר: אורי בנאי, עידן אלתרמן, ישראל גוריון, סיון טלמור, לוסי דובינצ'יק, ועוד.
אתה עוסק ברוק, ז'אנר לא ממש פופולרי כיום.
"מוזיקת הרוק נדחקה לשוליים בשנים האחרונות. בעוד כמה שנים זה יכול שוב להשתנות, וכן הלאה. הטעות הגדולה היתה, שבמשך שנים רבות היתה התעלמות מוחלטת מהמוזיקה המזרחית. היה ברור שבאיזשהו שלב זה יתפוצץ בפרצוף של כולם, וזה מה שקורה כיום. למרות שאני בא מעולמות הרוק, אני מברך על כך שהמוזיקה המזרחית היא המיינסטרים הישראלי. מגיע לה לקבל את הכבוד שהיא מקבלת כיום, אחרי כל כך הרבה שנים של דיכוי"