צילום:  עידו ארז

מיכל ומשה נעים, בני זוג מרעננה תובעים 404,200 מעיריית רעננה, בטענה שביתם הוצף בחורף שעבר וניזוק בגין רשלנותה. לטענתם, העירייה לא עשתה את הנדרש ממנה כדי להתאים את מערכת הניקוז למבנה הטופוגרפי של הרחוב, למרות שהייתה מודעת לכך שההצפות חוזרות ונשנות באותו אזור בכל חורף.

לדברי בני הזוג, ב-28 באוקטובר 2015, הייתה מיכל (62) בבית הספר "היובל", שם עבדה כסייעת, ובעלה משה (68), גמלאי, היה עסוק בהעברת תלמידים במעבר חצייה. כשהחל לרדת גשם זלעפות, כבר חשש משה מפני הצפת הבית ברחוב חטיבת אלכסנדרוני בעיר, לאחר שלפני 11 שנים הוא הוצף לראשונה.

לדברי משה, הוא נסע במהירות לאזור מגוריו, וכשנכנס לרחוב כבר הבחין במים העולים וגואים. למוד ניסיון, החנה את רכבו הרחק מהבית, והחל בניסיונות לבלום את המים שהגיעו לגובה של 120 ס"מ בנקודת הניקוז של הרחוב, ועלו עד כדי 40 ס"מ מעל גובה הדלת של ביתו. בעזרת שכנים ניסה לנקות את הקולטן, אך לשווא. המים חדרו לקומת הקרקע ולמרתף, הצטברו מתחת ליסודות ולמרצפות, וגרמו נזקים לקירות, למקרר, לספה, לארונות, לשולחן הכתיבה, לשולחן הסנוקר, מכונת קפה, מכשירי חשמל, ולבגדים, שמיכות, מצעים ומגבות.

"חשתי כאילו חרב עליי עולמי", מספר משה. "לא ידעתי מה לעשות, איך לעצור את המים, נעמדתי במקום וצעקתי: אלוהים, מספיק!".

לטענת השניים, עובדי העירייה הגיעו רק אחרי שלוש שעות. "הבית שלנו נמצא בנקודה הכי נמוכה ברחוב", מסביר משה. "זה רחוב ללא מוצא, החסום על ידי חומה גבוהה שמפרידה בינינו לבין הרחוב השכן. החומה הזו אינה מאפשרת למי הגשמים שזורמים מרחוב הנשיאים ומרחוב חטיבת גבעתי להמשיך ולזרום הלאה, וכך הם נאגרים ובכל פעם שיש גשם חזק - הרחוב הופך לבריכה. בין מאי 2004 לאוקטובר 2015 זה קרה שלוש פעמים נוספות, ולמרות פניות חוזרות ונשנות, העירייה לא עשתה שום פעולה משמעותית למנוע שהמצב לא יחזור שוב. בעקבות ההצפה ב-2004 הוסיפו עוד שני קולטנים, אבל המים שהזרימו שלושת הקולטנים הזינו את אותו צינור שלא מסוגל לקלוט את כל המים, ועד מהרה הוא עולה על גדותיו. במהלך השנה אנו דואגים לנקות בעצמנו את שלושת הקולטנים, אבל צריך להחליף את התשתית".

על פי התביעה, שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בפתח תקוה, "בשל תוכנית הניקוז הרשלנית, אין כל מוצא לנחלי המים שהצטברו...במתחם מגוריהם של התובעים לא התקינה הנתבעת (העירייה) מערכת מתאימה
לניקוז מי גשמים ואפילו לא תשתית ראויה של ביוב. התובעים פנו אל המשיבה והתריעו לא אחת שיש לתקן את הליקויים, ברם, עד היום דבר לא תוקן מלבד תיקונים קוסמטיים זמניים".

"כל המתחם הזה בנוי בחטא", אומרת מיכל. "מהנדס העיר מודע לכך שצריך לפרוץ את החומה כדי לנקז את המים שייאגרו ברחוב בכל פעם שיירד גשם. קיבלנו הבטחות, אבל כלום לא בוצע עדיין. נמאס לנו".

בכתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד דוד מנע, נטען, כי כתוצאה מרשלנותה של העירייה "לא הייתה מערכת הניקוז העירונית מסוגלת לקלוט את מי הגשמים שירדו במועדים הרלוונטיים לתביעה, וכפועל יוצא מכך הוצף ביתם של התובעים... הנתבעת, כרשות מקומית, מודעת לכך שהצפות החורף, חוזרות ונשנות באותם אזורי מגורים. לפיכך, הנתבעת יכולה ואף הייתה חייבת לצפות את האפשרות שתיגרמנה הצפות בתחומי שיפוטה, ולדאוג לקיומה של תשתית ניקוז מתאימה ותקינה. הנתבעת לא נערכה כיאות לתקופה הגשומה, ובכך התרשלה ולא נהגה כפי שרשות סבירה הייתה נוהגת".

מעיריית רעננה נמסר: "העירייה נערכת מדי שנה לחורף, תוך בדיקת כל קולטני הביוב ושדרוג מערכות הניקוז הרלוונטיות, וכך נעשה גם לקראת החורף שעבר. תביעתם של משה ומיכל נעים הועברה לחברת הביטוח של העירייה ותטופל על ידה".