סגן שַֹהַר בכר מרעננה, קצינת חילוץ בפיקוד העורף, השתתפה השבוע בתערוכת הצדעה לסיוע ההומניטרי של ישראל, שהתקיימה באו"ם, נאמה באולם המליאה המפורסם בפני שגרירים ואורחים רבים, וסיפרה על פעילותה במסגרת המשלחת הצה"לית לחילוץ נפגעי רעידת האדמה במקסיקו, בשנת 2017.

סגן שַֹהַר בכר מרעננה. צילומים: דובר צה"ל
משלחת החילוץ "קול שופר למרחק" נשלחה למוקד הרעש בעיר הבירה מקסיקו סיטי, במטרה לסייע בהערכה הנדסית של הנזקים ובחילוץ לכודים מבין ההריסות. המשלחת הישראלית, שהגיעה ראשונה לזירת ההרס, מנתה 71 חיילים וקצינים (מהנדסים, אנשי חילוץ והצלה ואנשי רפואה), ובהם שש נשים. סגן שַֹהַר בכר היתה אחת מהן.

שַֹהַר בכר, ילידת רעננה, קרויה על שם סבתה שרה (שיכול אותיות), שאותה כלל לא הכירה, אך מתמונות ילדות של שתיהן ניתן להבחין בדמיון המדהים ביניהן. היא בוגרת בית ספר מגד, חטיבת השרון ותיכון אוסטרובסקי במגמת מחול. היא התגייסה לפיקוד העורף. תחילה שימשה כמדריכת אב"כ בחטיבת החילוץ, ואחרי קורס קצינים הפכה לקצינת חילוץ ואב"כ, ומשמשת כיום כמ"פ בקורס השלמה לקצונה. אף שהיא אמורה להשתחרר בעוד שנה, כרגע היא רואה את עתידה בצבא, "בשל התפקידים שיש לפיקוד העורף להציע לי, ובשל הערך העליון שעל-פיו אנו פועלים — ההגנה על הבית ועל האזרחים — ערך שאני מתחברת אליו".

ב-20 בספטמבר 2017 היא יצאה עם משלחת החילוץ למקסיקו, יממה לאחר שרעש אדמה כבד פקד את מקסיקו סיטי וגרם להרס רב ולאבידות. היא נבחרה למשלחת בהמלצת המפקד שלה, "שהאמין שאני מתאימה מבחינה מקצועית ושאוכל גם להעביר לדור העתיד של קציני החילוץ את הלקחים שאלמד במהלך החילוץ, שהרי בארץ, תודה לאל, לא קורים אירועים כאלה".

חילוץ גופות

כ-300 איש נהרגו ברעש האדמה. המשלחת הישראלית, שהתבקשה תחילה רק לסייע בסריקת המבנים, נרתמה גם היא למאמצי החילוץ, ועבדה בשלושה אתרים בו-זמנית. "הצוות שלי עבד במקום שבו ניצב בניין משרדים בן שש קומות", מספרת שהר. "רעידת האדמה התרחשה בשעה אחת בצהריים, בעת שכל העובדים היו במשרדיהם. כשהחלה רעידת האדמה נשמעה אזעקה, ורק מעטים הצליחו לברוח אל מדרגות החירום. את אלה הצליחו לחלץ ב-48 השעות הראשונות לאחר הרעידה, עוד בטרם הגענו לשם. כל השאר נלכדו תחת ההריסות, ולנו לא נותר אלא לחלץ את החללים, ולאפשר לבני משפחותיהם להביא אותם לקבורה מכובדת ולסגור מעגל".

במהלך החילוץ עבדה שהר כמחלצת, כמו כולם. "ביצענו פעולות שהתאמנו עליהם הרבה זמן, והפגנתי את כל היכולות שלי, תוך שימוש בידע מקצועי, בטכנולוגיות חילוץ ובמכשיר איתור חדשני, 'עטלף' שמו, שמסוגל לחוש אם יש לכודים חיים מתחת לקירות, גם על פי תזוזה מינורית של אצבע. לצערי, לא הזדמן לנו לחלץ אנשים חיים. באחד המקרים ה'עטלף' נתן אינדיקציה לאות חיים שלושה מטרים מתחת להריסות, ואולם אחרי שעות של חפירה לא מצאנו איש".

שהר עם קצין רפואה ראשי, טרק באדר

עם המשלחת הישראלית עבדו באתר משלחות מספרד, מקנדה ומיפן, ועשרות מתנדבים מקומיים. "המתנדבים עבדו לצדנו יומם ולילה. היה מרגש לראות את הסולידריות שלהם עם הלכודים, וגם את היחס שלהם אלינו. הם רצו כל כך להיטיב עמנו, שבערב ראש השנה, אחד המתנדבים ששמע שיש לנו חג הביא לנו חנוכייה. רגע אחד מצחיק בתוך כל הנורא שהיה שם".

לחברי המשלחת לא היה כל קשר עם בני המשפחות של הלכודים. "ריכזו אותם במרחק גדול מהאתר. פסיכולוגית זה לא טוב, גם להם וגם לצוותי החילוץ, שיהיו נוכחים בשטח בעת שמחלצים את גופות יקיריהם".

אחרי שישה ימים באתר החילוץ, ו-44 לכודים שחולצו ללא רוח חיים, חזרה המשלחת הישראלית לישראל. "המקסיקנים קיבלו את האחריות על השלמת העבודה, לאחר שלימדנו אותם את כל שיטות העבודה שלנו. ביום האחרון, לפני שעזבנו, המתנדבים הביאו לנו דגל מקסיקני ענק, שעליו הם כתבו דברי תודה והערכה. כמו כן, נתנו לי למזכרת מטבע מיוחד בעיצובה של מעצבת מקסיקנית ידועה. המטבע נמצא עד היום במשרדי, ואת הדגל לקחתי אתי לאו"ם".

רגע שיא בחיים 

בשבוע שעבר זומנה שהר לאירוע ייחודי באו"ם, שם הוצגה תערוכת הצדעה לסיוע ההומניטרי של ישראל ברחבי העולם. בתערוכה נכללו תמונות ממשלחות החילוץ של ישראל בהאיטי, בנפאל, בפיליפינים וגם במקסיקו. "התערוכה המחישה את הפנים היפות של ישראל", אומרת שהר. "בערב הפתיחה של התערוכה פגשתי את השגריר המקסיקני. הוא הביע את הערכתו למשלחת הישראלית, ואני הבעתי את הערכתי לעם המקסיקני, שגילה סולידריות עם הנפגעים. מסר דומה ביטאתי בעת נאום שנשאתי באולם המליאה של האו"ם, באוזני כל באי התערוכה, ובהם שגרירים מארצות רבות".

את הנאום היא כתבה בעצמה, באנגלית, אף על פי שאין זו שפת האם שלה. "האנגלית שלי, של בוגרת תיכון, היא בסיסית אך טובה מאוד. הצלחתי לבטא את עצמי ולא נתקלתי בשום בעיה".

שהר בפעולת חילוץ

בהמשך הרצתה בפני תלמידים בבתי ספר יהודיים וכלליים, והעבירה להם את חוויותיה מאתר החילוץ. "דיברתי על מה שלמדתי מהעם המקסיקני, ועל מה שלמדתי על העם שלי, שמגיע לקצה השני של העולם כדי להשתמש ביכולותיו ולסייע לכל מי שצריך, בלי תמורה. זה לא מובן מאליו".