"אי שם באיטליה, 1945" נכתב בראש גלויה מצהיבה שהגיעה לארכיון רעננה, "לפניהל'ה אהובתי היקרה מכל יקר… במהרה ובקרוב אבנה לך בית קטן, יפה להפליא, טבוע כולו בירק. גן עדן מיניאטורי אצור בעבורך". מילים יפות אלה קיבלה פניהל'ה פוקס לביתה, ששכן ברחוב אחוזה ברעננה. אל מילים אלו הצטרפו במרוצת הזמן עוד עשרות מכתבים שכתב לה בעלה, אברהם פוקס (לימים, שועלי), משדות הקרב באירופה.

אברהם שועלי | צילום: ארכיון עירוני רעננה


אברהם הוא אחד מתוך עשרות הורים וסבים של תושבי רעננה, שבימי מלחמת העולם השנייה לחמו בשורות הבריגדה היהודית. "כשאמא שלי נפטרה, מצאנו בבוידעם ארגז ברזל ובו כל המכתבים שאמא ואבא החליפו ביניהם. כל המכתבים היו ממוספרים ומסודרים חבילות חבילות. אלפי מכתבים", מספרת בתם, אלישבע דוברין.

כ־40 אלף מתוך חצי מיליון בני היישוב היהודי עזבו את הארץ לאורך מלחמת העולם השנייה, כדי להתנדב לשורות הצבא הבריטי. כ־5,000 מהם שירתו בחטיבה היהודית הלוחמת שקמה בשנת 1944 - הבריגדה היהודית. את מקומו המבזה של מגן הדוד הצהוב, שנישא כאות קלון על בגדי היהודים באירופה בזמן השואה, החליף מקום של כבוד - כשנישא בגאון על מדיהם של הלוחמים. 

אותם חיילים יהודים נושאי נשק ולובשי מדים היו מהראשונים לפגוש את היהודים באירופה, מצולקים ומוכי רעב וחולי, בערוב ימיה של מלחמת העולם השנייה. החיילים עסקו רבות בסיוע, בהסעה ובהכנת השורדים לעלייה לארץ ישראל.

הסיפורים רבים, מרגשים ועמוסים ברוח של גבורה והתנדבות - אך רבים מהם נשכחו. כעת חובר רמי ליטני, בנו של אליהו אלטרמן (לימים ליטני) שלחם בשורות הבריגדה, אל רחל ריינשטיין, מנהלת ארכיון העיר רעננה. יחד הם פותחים בפרויקט להרחבת מאגרי הארכיון אודות התנדבות היישוב היהודי בארץ ישראל לשורות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, תוך הסתכלות על בני רעננה בעבר ובהווה ובני משפחותיהם.

מקסי נשר | צילום: ארכיון עירוני רעננה

גרעין היוזמה ניטע בלבו של רמי כבר לפני יותר מ־60 שנה, על ידי אביו: "אבא שלי היה רב סמל פלוגתי בגדוד הראשון בבריגדה, פלוגה 18, שהיתה פלוגה של ספורטאים", מספר רמי, "לאורך חייו הוא דיבר המון על התקופה הזאת כעל תקופה שעיצבה אותו. גדלתי על הסיפורים האלה. אני בן יחיד, והחברים של אבא מהבריגדה היו כמו דודים בשבילי. תמיד חשבתי וגם הרגשתי מאבא ששכחו אותם".

דוגמה ברורה לדלות הזיכרון תלויה על עמוד בחוצות העיר: "ברעננה יש רחוב החי"ל - ואני בספק אם אנשים יודעים שזה על שם החטיבה היהודית הלוחמת".

אביו של רמי לא חדל מתרומתו עם שוך הקרבות באירופה. כשחזר ארצה נקרא לסייע בהקמת ה"קלט" באבן גבירול - מוסד שלימים יהפוך לבקו"ם המפורסם, שבו עוברים מיליוני צעירים המקבלים לראשונה את מדי צבא ההגנה לישראל. יש רבים נוספים שהשתמשו בניסיון שרכשו בצבא הבריטי על מנת לסייע בהקמת צה"ל ובעיצובו.

סקרנותו של רמי לנושא בערה מאז ומתמיד - אך רק לפני שנה וחצי הוא התחיל להתעסק בנושא באופן מעמיק. במהרה הוא מצא חומרים רבים, אלבומי תמונות ומכתבים, והחל לצרף הכל לכדי תיעוד מקיף של ימי אביו בשורות הבריגדה היהודית. הוא אף הקים קבוצת פייסבוק לדור שני לבריגדה: "פועלם לא קיבל את המקום הראוי בהיסטוריה ובאתוס שלנו, מורשתם אינה מוכרת דיה ולא נחקרה מספיק", כתב רמי בקבוצה. לקבוצה מועלים מדי יום תיעודים מרתקים שעד כה העלו אבק במרתפים ובעליות הגג, וכאן זוכים לעדנה מחודשת.

גלויית אהבה שכתב אברהם פוקס לפניה | באדיבות ארכיון רעננה

גם נשים רבות לחמו בשורות הבריגדה - ובהן צפורה שקולניק, שהיתה רעייתו של ראש המועצה השלישי של רעננה, יצחק שקולניק.

בתם צביה קזמיר מספרת על נוכחות הזיכרון בחייה: "אמא שלי היתה ארבע שנים בצבא הבריטי, בחיל הנשים, ובכל השירות שלה היא היתה במצרים. נתנו לנשים מגוון רחב של תפקידים. שם היא הכירה את אבא שלי והם התחתנו תוך כדי שירותם הצבאי, כשהגיעו לחופשה בארץ".

את הבחירה לעזוב את הארץ ולנסוע לאירופה קיבלה בעקבות אחרים במשפחתה שעשו כך. אביה, יצחק, שירת בחיל האוויר המלכותי ועסק בין היתר בהפרחת בלונים לסיכול המפציצים הגרמנים. "אבא שלי אהב לספר, ואני אהבתי לשמוע", מספרת צביה.

בני רעננה שיש ברשותם חומרים שונים שרלוונטיים לנושא ההתנדבות לצבא הבריטי - סיפורים, תמונות, תגים וסמלים, מדליות וכו' - מוזמנים ליצור קשר עם ארכיון רעננה. "נשמח לקבל את סיועם של מתנדבים תושבי העיר בטיפול, שימור, אגירה ועריכה של החומר שיתקבל", נכתב בהודעת הארכיון.