בטקס מרגש ובנוכחותם של עשרות תלמידי עבר ועמיתים, קיבל בשבוע שעבר פרופ' ישראל שפיגלר מרעננה, אות הוקרה מיו"ר "איגוד מערכות המידע בישראל" ומדיקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב על פועלו בתחום מערכות המידע ועל תרומתו לפקולטה. פרופ' שפיגלר שהפך לנכה בשנים האחרונות ואיבד את יכולת הדיבור בעקבות אירוע מוחי קשה, הגיע לטקס וריגש את כל הנוכחים.

 פרופ' שפיגלר בטקס קבלת ההוקרה. תרומתו חקוקה אצל הסטודנטים   צילום: באדיבות המשפחה

לפרופ' שפיגלר מרעננה, מחלוצי תחום המחשבים בארץ ובעולם, שמור מקום מרכזי בהתפתחות האינטרנט. במסגרת עבודתו בחברת תוכנת המחשב הראשונה בעולם, SDC, עבד ישראל על פרויקט עבור משרד ההגנה האמריקאי שנועד לאפשר תקשורת בין מחשבים. פרויקט זה היה אב-טיפוס לדואר אלקטרוני והוביל לאינטרנט של ימינו. לאורך השנים כיהן כמרצה באוניבריסטת הרווארד, קליפורניה ו-NYU, וזאת במקביל לעבודתו בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב כראש החוג למחשבים ומערכות מידע, סגן דקאן הפקולטה ויו"ר וחבר בוועדות אקדמיות רבות. במשך השנים נבחר מספר פעמים ל"מרצה השנה" של הפקולטה, וצבר מעריצים רבים בקהל הסטודנטים, בארץ ובארה"ב, אשר מוקירים את פועלו עד היום.

עשייתו הענפה נגדעה לפני כעשר שנים, בעודו בן 65. בשעה שעבד כמרצה פעיל ומבוקש, חווה ישראל אירוע מוחי קשה. מלבד השיתוק בפלג הגוף הימני, נותר ישראל עם אפאזיה קשה מאוד המתבטאת בפגיעה ביכולת הדיבור שלו. בעבור אדם שכל חייו נשם את ההוראה ואת הדרכת תלמידיו, מדובר במשבר גדול. מאז הוא מלמד.

צילום באדיבות המשפחה

במעמד הטקס, אמר המנחה שישראל הביא לפקולטה את הנשמה. סיפורי העבר, מוכיחים כי נשמה גדולה אכן ניצבת בליבו של איש המחשבים. "יומיים אחרי האירוע המוחי, כשהוא מאושפז בבית החולים, הגיעו שני אנשים לבקר אותו. מסתבר שהם היו השרתים באוניברסיטה. הם הראשונים שבאו ורצו לראות אותו", מספרת ברכה אשתו, וקולה נשבר, "הם סיפרו לי שבעבורם הוא היה אבא, ושאלו איזה עוד פרופסור יתייחס אליהם כמו ישראל. אחד מהם סיפר שרצו לפטר אותו מהאוניברסיטה וישראל הלך ודיבר עם נשיא האוניברסיטה על מנת לשכנע אותו שישאיר אותו בתפקידו".

בשנת 2015 הגיש פרופ' גלברד, דוקטורנט של ישראל בזמנו המכהן היום כסגן דיקאן באוניברסיטת בר אילן, את שמו של ישראל כמועמד לפרס ישראל. במכתב אותו שלח לוועדה הבוחרת, כתב: "ישראל שפיגלר – מורה, מחנך בלב ובנפש, מרצה ומדען. איש ספר ורוח, אוהב את הבריאה והבריות".

אחד הסטודנטים שנכח בטקס כתב למשפחה: "ישראל היה כמו אבא של כולנו ובפרט שלי. בזכותו ובגללו הגעתי לאוניברסיטה וזכיתי בו בענק. הקסם שלו וטוב הלב שלו, שלא קיימים הרבה כמותו בעולם, הנחו לא רק אותי אלא המון סטודנטים בתל אביב. אני כל הזמן מברך אותו בתפילות ומבקש עבורו רפואה ורחמים מהיושב במרומים".