צילום: פרטי נווה צדק גבריאלי, ילד בן הארבע וחצי מרעננה חלה לאחרונה במחלת הסרטן ועובר טיפולים כימותרפיים קשים. לגן הוא הפסיק להגיע בגלל ההנחיה להקפיד על בידודו בעקבות המערכת החיסונית החלשה שלו ומהחשש שיידבק מחבריו.

לב של חברים: אספו אלפי שקלים עבור ילד חולה סרטן
ילדות מכרו לימונדה לטובת חולי סרטן



שום דבר לא הכין את הוריו, אריק וקטי גבריאלי, להתמודדות הקשה הזו. האם הפסיקה מיד לעבוד והמצב הכלכלי בבית, שהיה גם כך לא פשוט, החמיר. "החיים שלנו השתנו ב-180 מעלות", מספרת האם. "זו רכבת הרים ואנחנו מחכים שהנסיעה הזו תיגמר".

ההורים מספרים כי הם החלו לבלות בבתי חולים, מבדיקה לבדיקה, מטיפול לטיפול. "הייתי בחרדה איך נוכל להתקיים, אם אני לא עובדת", מספרת קטי. בדיוק כאשר הם הרגישו שהם מגיעים לתחתית וכי עולמם חרב עליהם, הם זכו לנס מקהילת "לכו נרננה", אליה הם משתייכים, שהחליטה לחבק ולעטוף אותם, ובעיקר להירתם ולהשגיח על נווה צדק מדי יום, בתורנות שמקיימים התושבים ביניהם, כדי לאפשר לקטי ולאריק לחזור לעבודתם ולהתפרנס.

החיים השתנו ברגע
זה התחיל בחודש ספטמבר האחרון, כאשר קטי הבחינה בנפיחות בגופו של בנה ופנתה לרופא ילדים, שהפנה אותם לאולטראסאונד. "הרופא בכלל חשב שזה בקע ולא היינו מודאגים בכלל", מספרת האם. "לא העליתי בדעתי שמדובר בגידול סרטני. לא עבר לי בראש שילד בן 4 וחצי יכול לחלות במחלה הארורה הזו. מי שנבהל היה אריק, שהחל לבדוק תסמינים בגוגל. אני המשכתי לקוות שהכל יסתדר".

שיחת טלפון בהולה מהרופא גרמה להם לחשוד שאכן מדובר בבעיה רצינית. הרופא שלח אותם מיידית לבית החולים "שניידר" בפתח תקוה, שם החליטו לנתח את הילד ולבדוק האם מדובר בגידול ממאיר.

"התמונה הזאת, של הילד שלי חולה והולך לעבור טיפולים קשים שיגרמו לו לסבל ולנשירת שיער, הייתה רגע מאוד קשה עבורנו", אומרת קטי. "זה מאוד הפחיד אותי. הבנתי שעכשיו אני צריכה להיות צמודה אליו ולא אוכל אפילו לעבוד. בשבילי זה היה הר, שלא ידעתי איך אעבור אותו".

לנווה צדק נקבעו תשעה טיפולים, כאשר הראשון התקיים באוקטובר. "הקושי הגדול היה חוסר הוודאות", מספרת האם. "זה קרה בתקופת החגים, כשהצוות היה מצומצם. נאלצנו לחכות הרבה זמן לתשובות וזה היה מתסכל, עד שעיכלנו את המצב ואמרנו לעצמנו: 'זה מה יש, מול זה אנחנו עומדים ונגד זה אנחנו נלחמים'".

בעקבות המחלה של בנם חייהם השתנו מהקצה לקצה. נווה צדק אינו הולך לגן הילדים וגננת מגיעה שלוש פעמים בשבוע למשך שעה וחצי כדי ללמד אותו. בנוסף, בנות שירות מעמותת "חיינו" ו"זכרון מנחם" מגיעות אחת לשבוע ומבלות איתו. "הוא מאוד אוהב אותן", מספרת קטי. "הוא כל הזמן שואל 'מי בא היום?' ומתאכזב אם אף אחד לא מגיע".

קטי, שוזרת פרחים במקצועה, החליטה להתמסר לטיפול בבנה. "החלטתי לעשות הכל כדי שהוא ייצא בריא מהסרט הזה".

הוא מבין מה קורה לו?
"הסברנו לו שהיה משהו לא בריא בגוף שהיה צריך להוציא, ושעכשיו צריך לעבור רק כמה בדיקות והוא יוכל לחזור לגן. אבל, המציאות היא מעט אחרת והטיפולים אינם פשוטים כלל. הוא נחלש מאוד, ירד במשקל, מתקשה לעתים לקחת את התרופות. הטיפולים גורמים לו לבחילות ולחוסר תיאבון".

לדברי קטי, הקושי הגדול הוא לראות את חוסר האונים של בנה. "הוא ילד כל כך קטן, שנאלץ להתמודד עם מחלה כל כך גדולה וארורה. הוא אמור להיות חופשי מדאגות ולשחק עם החברים שלו, לא לבלות בבתי חולים. הרבה פעמים הוא אומר שהוא מתגעגע לחברים שלו ושואל אותי מתי יוכל לחזור לגן. למזלנו, הוא שוכח את הקשיים מאוד מהר ויש לו כבר תוכניות להכין פיקניק בחוץ או לגמור את הכסף שקיבל כמתנת חנוכה בחנות צעצועים", אומרת קטי בחיוך.

והדרך אכן קשה. לפני הטיפול השני תוצאות בדיקות הדם של נווה צדק לא יצאו תקינות והטיפול נדחה. "זה שבר אותי. לא הצלחתי לראות את הסוף ונתקפתי חרדה. הבנתי ששום דבר לא בידיים שלי ושהכל תלוי בגוף של נווה צדק. היה לי קשה מאוד לקבל את זה. הבטחתי לעצמי שלא אתכנן יותר תוכניות לעתיד, זה מיותר ולא עוזר לאף אחד. אעבור את התקופה הזאת שלב אחר שלב, יום אחרי יום".

קטי מספרת, כי העבודה הפכה פתאום למפלט עבורה. "זה יותר בשביל לנקות את הראש, מאשר להתפרנס. אני צריכה להעסיק את עצמי במשהו אחר רק לכמה שעות".



חיבוק חם מהקהילה
בשל הפניות הרבות לעזור, אנדריאה שוסמן, אחת מנשות הקהילה, התנדבה להיות אחראית בנושא, במטרה לתאם בין המתנדבים למשפחה. "הם היו מאוד מבולבלים בהתחלה ונזקקו לסדר", היא אומרת. "כששומעים את צמד המילים 'ילד' ו'סרטן' יחד, אין אחד שלא רוצה להתגייס לעזור, אבל צריך לעשות זאת בצורה מסודרת. ההלם שלהם היה גדול וקטי הייתה מאוד מבולבלת. הבנו שהעזרה הכי טובה היא לעשות סדר בכל המתנדבים,