צילום: יוגב עמרני אין אחד שלא מכיר את חומוסיית "תנעמי" הידועה ברחוב אחוזה ברעננה, בבעלותו של תושב העיר אורי בן אפרים, שהחליט יחד עם החייל שלו לשעבר במילואים, אסי זאודה, להגשים חלום ולפתוח מסעדה.

חומוס השעה: שלושה קיבוצניקים וחומוסאי אחד
חומוס 'בלו באס': סיפור שנולד באוטובוס



לאחר 12 שנה של עבודה משותפת, הצלחה רבה והפיכת המקום להרבה מעבר לעסק מצליח, באמצעות העסקת מבוגרים ובני נוער משכבות חלשות בחברה וסיוע לאנשים בעלי מוגבלויות, נקלעו השותפים למשבר, ונפרדו. זאודה עזב את החומוסייה ששימשה לו כבית ב-12 השנים האחרונות ופתח חומוסייה מתחרה ממול.

נפרדנו כך
זאודה (40), תושב רעננה, נשוי ואב לשלושה ילדים, חלם כל חייו להקים עסק משלו, לפרנס את משפחתו בכבוד ולהצליח. בשירות הצבאי פגש לראשונה באורי בן אפרים, וביחד הם החליטו להקים את חומוסיית "תנעמי", שהפכה בעשור האחרון לעסק מצליח מאוד. יחד, הצליחו זאודה ובן אפרים להפוך מקום קטן וצנוע לחומוסייה שנחשבת היום לאחת הטובות בארץ. מדובר בחומוסייה הומת אדם, עם אפס מקומות ישיבה ותורים ארוכים כמעט בכל שעות היממה.

השניים עבדו לילות כימים ונתנו את הנשמה למקום, עד שלאחרונה יחסיהם עלו על שרטון וזאודה החליט לעזוב, ויתרה מכך כאמור, לפתוח עסק מתחרה ממול. "הרגשתי שכל המקום סובב סביבי ועל אחריותי, ואין לי זמן ופנאי לשום דבר אחר. זה המקום שנתן לי פרנסה - המקום הזה נתן לי המון, אבל לדעתי מגיע לי הרבה יותר".

זאודה, אב לשלושה, מספר על מצבים שבהם לא יכול היה לקחת חופש מהעבודה כשהילדים חלו, והוא היה מביא אותם איתו לחומוסייה. "הכל עשיתי שם, אז אם זה ככה, למה שלא אפתח כבר מקום של עצמי?".

הצעד שעשית יכול גם להתפרש כבגידה. שלא לדבר על פגיעה בפרנסה, עם פתיחת עסק דווקא ממול.
"זו שאלה מאוד קשה, כי אף אחד לא נמצא במקום שלי. לעבוד כל כך קשה ולהרגיש ששום דבר לא זז ומתקדם, זה מתסכל מאוד. אני לא מחפש לפגוע באף אחד, אני פשוט רוצה להתקדם בחיים".

אז עכשיו אתה מתחרה שלו.
"אני לא מתחרה ב'חומוס תנעמי', אלא מאחל להם רק טוב. אני עושה רק את מה שאני יודע לעשות ומה שלמדתי בכל השנים האלה. 'חומוס תנעמי' יישאר גם אחריי".

מה לדעתך יעשו הלקוחות?
"איפה שטוב ללקוחות, לשם הם ילכו. אני לא מתעסק במי בא או לא בא, אני עסוק באיך לקדם את עצמי ולגרום למקום הזה להצליח. השארתי הכל מאחור ואני פותח דף חדש בחיים".

תיקח איתך עובדים נוספים מ"תנעמי"?
"ממש לא. אין לי שום כוונה לדבר שם עם האנשים שיבואו לעבוד איתי, זה לא ענייני ולא עיסוקי. אני לא מחפש לגרום לבעיות".

והחברות שלכם זה מחיר שאתה מוכן לשלם?
"יש מחיר של משפחה, ויש מחיר של חברים. אני אמור לוותר על המשפחה שלי בשביל החברות הזאת? עשיתי מעל ומעבר ודאגתי לכל מה שצריך ב'חומוס תנעמי'. אני לא מאחל לאף אדם לעמוד בדילמה שעמדתי בה.
אני באמת מאחל להם בהצלחה ורק עושה את מה שאני מאמין בו. אני מאוד מעריך את בן אפרים כחבר. הוא עזר לי מאוד בחיים, אבל מפה ולהמשיך לעבוד כמו שעבדתי שם, כבר אין לי כוח ומרץ. מגיעה לי גם הזדמנות להצליח לבד".

מה לגבי המתכון הסודי של הכנת החומוס?
"אני לא יודע את המתכון שלהם. הייתי מקבל שקיות של תערובת ואני לא יודע מה היה בפנים. פה אני מכין את החומוס בעצמי כמו שאני יודע, ומקווה מאוד שהטעם טעים ושהלקוחות יהיו מרוצים. 'תנעמי' נשאר 'תנעמי'. אני מכין את החומוס שאני יודע להכין".

לא הרבה יודעים, אבל בכל השנים שעבד ב"תנעמי", זאודה לא טעם את טעם החומוס אפילו פעם אחת. "מעולם לא אכלתי את החומוס שם, אין לי מושג מה הטעם שלו. הכל הייתי עושה לפי הריח. היום אני טועם, כי אני מכין את החומוס שלי ואני צריך לראות שזה המרקם הרצוי ושהטעם טעים".בנוסף לחומוס, זאודה מכין גם מאכלים אתיופיים, כגון אינג'רה, ומקווה להרחיב את התפריט בהמשך.



הלקוחות חצויים
כך או כך, הלקוחות מבולבלים. מיכאל סאבט, אחד הסועדים בחומוסיית "תנעמי", אמר כי אין בכוונתו לעבור לשום חומוסייה אחרת. "מעולם לא טעמתי חומוס כל כך טעים כמו החומוס הזה שיש ב'תנעמי'", הוא אומר. "לא משנה לי מה קרה, מי הבעלים ומי עובר לאן, איפה שהחומוס הזה נמצא - זה המקום שאני רוצה להיות בו. זה מה שחשוב לי".

הילה כהן, לקוחה קבועה בחומוסייה, גם היא בוחרת להישאר נאמנה למקור. "חומוס 'תנעמי' יש רק אחד ואין סיכוי שחומוסייה אחרת תתפוס בעיר", היא אומרת. "אני מכירה את החומוסייה הזאת שנים. זה כבר לא רק עניין
טעם, המקום הזה נהיה שם דבר, מקום למפגש, ואני לא רואה מצב בו הנוער של רעננה עובר למקום אחר כי אחד הבעלים החליט לעזוב. המקום הזה הוא הרבה יותר מחומוס".

לעומתם, יש הטוענים כי אסי זאודה הוא הפנים האמיתיות של החומוס ולאן שהוא