צילום: יוגב עמרני עמוס אלוני מרעננה, ששתי בנותיו נרצחו על ידי אימן לפני כחמש שנים, הגיש בשבוע שעבר תביעה נגד עיריית רעננה בסך מיליוני שקלים. בתביעה טוען אלוני, כי התנהלותה הרשלנית של מחלקת הרווחה העירונית גרמה בסופו של דבר לבת זוגו, מיכל אלוני, לרצוח את שתי בנותיהם, רוני ונטלי ז"ל.

עוד ב-mynet:
הבעל רצח את אשתו, אחיו הסגיר אותו: "אני כל כך מצטער"
הגיע לחקירה במשטרה והתאבד בשירותי התחנה

ב-10 בנובמבר 2010 נרצחו באכזריות שתי הבנות, רוני (6) ונטלי (4.5) בידי אימן, מיכל, שהורשעה ברצח ובית המשפט גזר עליה שני מאסרי עולם. לדבריו, מאז הרצח כבה פתיל חייו, שמחת החיים שלו נעלמה והוא הפך לאדם שבור, רצוץ, חסר שמחה ואושר.

משפחת אלוני טופלה, טרם הרצח, על ידי האגף לשירותים חברתיים בעירייה. לטענת האב, במשך תקופה ארוכה ועד לרצח, האגף לא ביצע את המוטל עליו ולמעשה גרם לטרגדיה הנוראה, ולו הייתה הנתבעת נוהגת כמצופה משירותי הרווחה, בנותיו לא היו נרצחות.

פרקליטיו של אלוני, עורכי הדין יריב ברוקמן ואלי זוהר, טוענים בכתב התביעה, בו הם דורשים מהעירייה לשלם לאלוני פיצויים בסך 10 מיליון שקל, כי "המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית רעננה התעלמה מסימני האזהרה שעמדו בפניה, לא פעלה כנדרש ולא עשתה את הפעולות הנדרשות כמצופה מרשות רווחה סבירה, וכשלה כישלון חרוץ בטיפול במשפחה, שהוביל לרצח".



לפי כתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז ביום חמישי שעבר, טוען אלוני כי לו מחלקת הרווחה העירונית הייתה נכנסת לעומקם של הדברים, היא הייתה מגלה בין השאר כי מיכל החלה לסגל התנהגות מסוכנת ומסכנת.

עוד הוא טוען, כי הפנה אין ספור פעמים את תשומת לבן של עובדות הרווחה למצבה של מיכל, אך פניותיו לא זכו למענה, וכי פעמים רבות לא היה לו עם מי לדבר, שכן העובדות הסוציאליות לא היו זמינות לקבלת הפניות. פרקליטיו של אלוני הוסיפו לתביעה חוות דעת פסיכיאטריות המוכיחות, לטענתם, כי העירייה הייתה מודעת למצבה הנפשי הקשה של האם.

עוד נטען בתביעה, כי בני משפחתה של מיכל פנו גם הם באופן מפורש לנתבעת והצביעו על הסכנה שבהתנהגותה, אך ללא הועיל, וכי לא נערכה לה מעולם הערכת סיכון מסודרת, ולא נעשו הפעולות הנדרשות להוציא את הילדות מביתן, כפי שביקש האב.

עוד עולה מכתב התביעה, כי שלושה ימים לפני הרצח, בעת ביקור בית של עובדות המחלקה, נמסר למיכל כי בנותיה יוצאו מחזקתה, אולם במקום לנהוג בנושא ברגישות ובעדינות, הדברים הוצגו למיכל, לטענת עמוס, באופן חסר רגש ותבונה, שגרם לה לבצע את אשר ביצעה.

יתר על כן, בכל מהלך הטיפול באלוני ובמשפחתו, נטען בתביעה כי העירייה התנהלה בצורה לא רגישה ולא סבירה, ובין השאר לא הסכימה לקבל לפגישות את התובע ובני משפחתו ואף דאגה לסילוקם ולגירושם בכוח ממשרדי הנתבעת.

אלוני טוען בתביעה כי מאז הרצח נאלץ להפסיק את עבודתו כמאבטח בגן הילדים בו הועסק בעיר, מאחר שזה הזכיר לו את הטראומה הקשה. עוד לטענתו, העירייה אמנם העבירה אותו לעבוד במחלקת הביטחון העירונית כמפקח מקלטים, אולם הוא מתקשה לעבוד באופן סדיר ולעתים נאלץ לשהות בחופשת מחלה עקב מצבו הנפשי הירוד.

מעיריית רעננה נמסר: "התביעה טרם הגיעה למשרדי עיריית רעננה, ולכשתגיע נלמד אותה ונגיב בצורה מסודרת. צר לנו מאוד על התביעה, כיוון שעיריית רעננה מלווה את משפחת אלוני במסירות במשך שנים ארוכות. למותר לציין, כי לאחר הרצח נקלט עמוס אלוני כעובד בעיריית רעננה. עובדי האגף אותו תובע מר אלוני, עושים לילות כימים בליוויו מאז הרצח, תומכים בו ומסייעים לו בכל צרכיו".