צילום: יוגב עמרני לאה ברק ניהלה את תיכון אמי"ת רננים ברעננה במשך תשע שנים והטביעה בו את חותמה. בשנת הלימודים הקרובה, היא תצפה מהצד בבתה אסתי פרידמן שתיכנס לראשונה לנהל את חטיבת אמי"ת רננים, ותנסה לשחזר את ההצלחה של אימה.

עוד ב-mynet:
אלי פיניש על גן הילדים של בנו: "לא ראוי"
באיחור של 6 שנים: שחר גרינשפן חוגגת בת מצווה
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

לאה (75) תושבת רעננה, מונתה לנהל את אמי"ת, כשבית הספר היה בראשית דרכו בתחילת שנות התשעים. "נכנסתי לבית ספר יחסית חדש ללא אופי או כיוון משלו, והתמודדתי עם אתגר גדול של איך לבנות תיכון", היא מספרת השבוע. "הייתי צריכה לבנות הכל מהתחלה, להגות את הכיוון אליו בית הספר יצעד. מצאתי את עצמי מתמודדת עם שאלות חינוכיות כמו, על מה לשים את הדגש בתחום הלימודי, חינוכי ורוחני בבית הספר".

לאה גיבשה תפיסה והפכה את בית הספר מ"מדעי רננים", לבית ספר שמתמקד בתחום המדעים ההומניים כגון ספרות, פסיכולוגיה ותנ"ך. "אני באה מתחום הספרות, ובעיניי אסור שישכחו שצריך לתת לילדים את התחום ההומני. לצד המדענים שיקדמו את העולם בפן הטכנולוגי, אל לנו לשכוח את התרבות שבונה ערכים. עבדתי קשה כדי שהלימודים ההומניים לא יידחקו לקרן זווית. זה היה החזון והיישום בשטח".

ועכשיו בתך אסתי פרידמן נכנסת לנהל את חטיבת "אמי"ת רננים". מה זה עושה לך?
"נושא החינוך תמיד היה חלק מהאווירה בבית. הבאתי איתי את העבודה הביתה לטוב ולרע. הילדים קלטו, שמעו את שיחות הטלפון, ראו את הנושאים שאני מתעסקת בהם, ומשם אסתי כנראה נדבקה בחיידק".

אסתי מסבירה: "בתור ילדה, כל הזמן ראיתי שולחן מלא בספרים, ערימות מבחנים עם דפים שכתובים בהם כל מיני הערות קטנות ותלמידים שצריך לטפל בהם באופן אישי. וזה כנראה נדבק".

אסתי מספרת כי היא מרגישה שככל שהיא מתבגרת היא הופכת דומה לאמא שלה. "אבל עדיין אני חושבת שיש בי משהו קצת יותר רגוע מאמא וזה מקרין הלאה לשיח, לסביבת העבודה. למרות שאנשים נוטים לפרש רוגע כסלחנות או ויתור, זה לא זה, אני פשוט אומרת את הדברים בצורה אחרת".

ובכל זאת, מה דומה ביניכן?
אסתי: "לקחתי מאמא את הפרפקציוניזם, אם משהו צריך להיעשות הוא ייעשה. לא משנה באיזו שעה אני צריכה ללכת לישון. אני לא דוחה דברים, זה ייעשה באותו היום".

למרות שאסתי הולכת בעקבות אימה, לאה מספרת שהיא דומה יותר לאביה, עמי ברק, פרופסור לכימיה באוניברסיטת אריאל. "זאת בת שהולכת אחר אביה ובילדותה בחרה ללכת לתחום המדעים המדויקים ועשתה תואר ראשון ושני בכימיה. היא קופי אבא שלה", אומרת ברק.

אסתי מחייכת, "כשהייתי צריכה לבחור מה ללמוד, המשיכה שלי הייתה לכיוון המדעים. אבל היום, כשאני צריכה לבחור בין מבחנות לבין אנשים, אני בוחרת באנשים", היא אומרת.



"אמא הספיקה הכול"
אסתי פרידמן היא רעייתו של יו"ר המועצה הדתית ברעננה, אריה פרידמן. במשך 23 שנים היא לימדה בבית הספר הטכנולוגי ברעננה ובתיכון אלון ברמת השרון. כעת מחכים לה אתגרים גדולים עם כניסתה לניהול החטיבה. "אני מגיעה לבית ספר מאוד יציב ובנוי. בשלוש השנים האחרונות המנהלות שעזבו, אורית שמיר ותמר יפרח עשו עבודה מעולה בקידום בית הספר מבחינה לימודית. ישנה התחדשות פדגוגית והבחירה שיש לבנות בתוכניות הלימודים היא עשירה ביותר".

מהן המטרות שלך?
"להמשיך את התנופה שבית הספר נמצא בה, ולהתאים את עצמי להתחדשויות נוספות. השנה יש כמות גדולה של בנות המגיעות מבית הספר 'נועם' בעיר וזה יחסית חידוש, ואני רוצה להפוך את זה לדבר קבוע".

יותר מכל, אסתי רוצה לדבריה, לתת מענה לכלל הציבור שמגיע לאמי"ת רננים. "אמי"ת הוא מקום ייחודי והטרוגני מבחינה דתית, מבחינת עולים חדשים ומבחינה לימודית. אנחנו נותנים מענה החל מלתלמידות שלומדות בכיתות מב"ר ועד לכאלה שעושות תואר ראשון בשילוב עם האוניברסיטה".

איך את משלבת את הקריירה הזו עם גידול הילדים והמשפחה?
"גדלתי בבית עם אמא שהייתה מספיקה הכל. תמיד היה אוכל מבושל של אמא, והבית היה מסודר. יש לי לאן לשאוף ואני מאמינה שאצליח במשימה".

התקופה בה ניהלה ברק את בית הספר השתנתה לגמרי. "אמא לא התמודדה עם התקשורת והטכנולוגיה שחודרת לחיים הפרטיים היום", אומרת אסתי. "לא היו אז סמארטפונים לכל ילד בכיס. כמו כן, אם בשנות ה-90 מקור הידע היה המורה, וכדי לדעת היה צריך להקשיב בשיעור, היום המטרה היא להקנות מיומנויות למידה כי הידע קיים והחוכמה של המורה היא להיות הגורם המתווך אל הידע. זאת אחריות אחרת וגדולה יותר, אם ידע מגיע בצורה לא נכונה לתלמיד, לתקן אותו זה הרבה יותר קשה".

אולם, אימה לאה, חושבת קצת אחרת. "תרשי לי לחלוק עלייך", היא אומרת לבתה, "מקור הידע הוא מורה. סימן קריאה. הילד גולש ולא מבין