צילום: יוגב עמרני רק לפני כשנה עלו לארץ דניאלה (33) ואלכסנדר (35) מלינה מסן פאולו, ברזיל, יחד עם בתם הקטנה, אליז (3), התגיירו יחד ובסוף השבוע, יחד עם כל בית ישראל, יזכו השלושה לחגוג לראשונה, את חג הפסח בבית חב"ד ברעננה. "אנחנו מאוד מתרגשים לחגוג את חג הפסח פה בישראל, במיוחד לאחר הגיור", אומרים ההורים. "אנחנו מאוד שמחים מהמעבר ומרוצים מאוד בישראל. בשבילנו זה חלום שמתגשם".

עוד ב-mynet:
הפתעה: מה הוביל לפריצת דרך במצבו של ילד "רמדיה"?
תכירו את בעל הבית שתובע את כל השוכרים שלו
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

ב-10 בדצמבר 2013 עזבו השלושה את ברזיל ועלו לרעננה, כדי להתחיל את תהליך הגיור עליו חלמו במשך תקופה ארוכה. לדברי ההורים, "לא היו לנו אנשי קשר פה בארץ, חוץ מהרב אליהו שדמי, מנהל בית חב"ד ברעננה, שלא עסק בגיור וחיפשנו מי יוכל לסייע לנו בתהליך".

דניאלה, העובדת כסייעת בגן ילדים למרות היותה בעלת תואר שני בגנטיקה אנושית, מספרת כי מאז שנולדה חינכו אותה למצוות התורה, אך היא קיימה אותן בלי לדעת שהן קשורות ליהדות. רק לאחר שהתבגרה והחלה לחקור את הנושא, גילתה שיש לה קשר ליהדות. "פתאום הבנתי שלמצוות שהייתי לומדת עם סבתא רבתא שלי יש משמעות עמוקה יותר עבורי", היא מספרת.

סבתא רבתא של דניאלה היגרה עם משפחתה ממרוקו לעיר אמזון שבברזיל, מקום בו למשפחות היהודיות, לדברי דניאלה, היה קשה לחיות על פי הדת, ללכת לבית הכנסת או לקחת חלק בטקסים יהודיים. "ידעתי שסבתא שלי כנראה יהודייה, אבל היה לה קשה לחיות כיהודייה בעיר, ובמשפחה שמרו מצוות רק כמה שיכלו", היא אומרת.



לדבריה, במשך עשר שנים חיפשה אחר מסמכים המוכיחים את יהדות סבתה ומשלא מצאה, החליטה להתגייר, בהמלצת רב מקומי. "הרב אמר לי לא להתייאש ולהמשיך לחפש אחר המסמכים", היא מספרת. "במקביל, הוא הציע שאם אני מעוניינת בכך, אני יכולה לעבור תהליך גיור בישראל".

גם אלכסנדר נתקל תחילה בקשיים. אביו אמנם יהודי, אך הדת של אמו הייתה מוטלת בספק. לדבריו, נהג ללכת לבית הכנסת בברזיל, אך בכך, ככל הנראה, לא היה די לשם הוכחת יהדותו.

בני הזוג, שהחלו בשמירת אורח חיים דתי, במטרה להתחיל בגיור, נענו להצעת הרב ולאחר כחצי שנה עלו לישראל ועברו את תהליך הגיור המלא בארץ. עשרה חודשים לאחר מכן, ורגע לפני חג הפסח, הוכרו כל שלושת בני המשפחה כיהודים, כדת ודין.

"המליצו לנו על מורה טוב ברעננה והתחלנו ללמוד, פעמיים בשבוע, ולבסוף ניגשנו למבחנים", מספר אלכסנדר.

למה בעצם לא התגיירתם בברזיל והחלטתם לעלות לארץ?
דניאלה: "היו סיבות רבות לבחירה שלנו לעלות לארץ ישראל, אך הסיבה העיקרית היא בגלל שרצינו חיים יהודיים טובים ואמיתיים יותר".

לא התקשיתם להתרגל לאורח חיים דתי?
דניאלה: "לא, נהנינו מהלימוד. אם אתה אוהב את היהדות ואת המצוות, זאת חוויה יוצאת דופן ומדהימה. אחרי שהתגיירנו היינו צריכים גם להינשא שוב בחתונה יהודית וזו הייתה חתונה מדהימה".

לא קשה לעזוב את המשפחה והחברים ולהגיע לכאן לבד?
"המדינה סייעה לנו להתאקלם בחמשת החודשים הראשונים, אבל אז הסיוע נפסק והרגשנו כאילו נזרקנו למים", אומר אלכסנדר, טכנאי במקצועו, העובד כיום
במסעדה. "אני מחפש עבודה במקצוע שלי, אבל בגלל שאני לא דובר את השפה ואין מי שיכוון אותי, זה קשה. אני שולח קורות חיים, אבל לא מקבל תשובות. זה מאוד לא קל".

דניאלה: "היה מאוד קשה בהתחלה כשהגענו לארץ, אבל עזבנו את החיים שלנו בברזיל כי היה לנו חשוב לעלות לארץ ולהשלים את הגיור, למרות כל הקשיים.

"גרנו בהתחלה במרכז הקליטה ברעננה, בהמלצת הסוכנות היהודית ומאז שהגענו הצלחנו לחבור עם אנשים רבים מהקהילה ויש לנו הרבה חברים שעוזרים לנו, מארחים אותנו ומקבלים אותנו בזרועות פתוחות. אנחנו בונים עכשיו את כל החיים שלנו מההתחלה, אבל אנחנו מאוד שמחים ומרוצים מההחלטה שקיבלנו".