צילום: יוגב עמרני לריסה גל (50), אדריכלית מרעננה, ביקשה רק לקיים את צו הירושה שהותיר אחריו אביה, זינובי שבדסקי, ולא האמינה שתגלה, לאחר מותו, כי נישא בשנית לאחר שהוריה התגרשו ואף אימץ את בתה של אשתו החדשה. התגלית, כי יש לה אחות, ריגשה את גל, בת יחידה, והיא ידעה באותו הרגע מה עליה לעשות. אחרי לא מעט תלאות היא הצליחה לאתר את אחותה החורגת, סבטלנה (41), והשתיים חגגו השבוע את האיחוד המשפחתי במפגש מרגש בביתה של גל.

עוד ב-mynet:
"בבית הספר אני מורה, בבית אני הסבתא"
האח השכול: "אני מחובר לאובדן של הפלסטינים"
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

"כשנפגשנו, התברר לי שאימה של לריסה, לידיה, נפטרה והמשפחה היחידה שלה הייתה אבא שלי" היא מספרת. "כשאבא שלי נפטר המשפחה היחידה שנשארה לה זה אנחנו. הרגשתי שאנחנו חייבים להיות איתה בקשר".

הגילוי
אביה של גל, שעלתה בשנת 1994 לארץ מגיאורגיה, בגיל 30, נפטר לפני כחצי שנה ובתעודת הפטירה שהוצאה לאחר מותו צוין כי היה אלמן. גל, שידעה שאביה התגרש מאימה, בלה וינוגרדסקי, אך לא נישא שוב, הופתעה לגלות כי היו לו חיים נוספים.

“ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת שלוש", היא מספרת. "גרנו אז בטביליסי, בגרוזיה ושנה אחרי שהם התגרשו הוא נסע לקייב, אוקראינה. היינו בקשר מדי פעם, אבל אף פעם הוא לא סיפר לנו שהוא נשוי. הוא אמר שהוא חי עם מישהי, אבל לא פירט מעבר לכך. בגלל שהיחסים בינינו לא היו כל כך הדוקים, לא שאלתי אף פעם".

לדבריה, שנתיים לאחר שעלתה לארץ, עלה גם אביה לישראל והשתכן בכרמיאל, אך בשיחותיהם הרבות לא נאמר דבר על הזמן שחי בקייב.

"בכל פעם שנפגשנו היינו מדברים על הילדים שלי, על ההתאקלמות שלו ואף פעם לא דיברנו על מה הוא עשה בקייב", היא אומרת. "הוא אף פעם לא סיפר על מה שהיה והוא לא דיבר על החיים הפרטיים שלו. הוא לרוב דיבר על העבודה שלו. הוא היה מורה לפיזיקה ומתמטיקה ומנהל בית ספר. זה נתן תחושה כאילו החיים שלו בקייב זה משהו שלא קיים בכלל".

לדבריה, לאחר פטירתו גילתה, כי למרות היותה בת ויורשת יחידה, היא אינה יכולה להסדיר חשבונות שהותיר אחריו ורק לאחר שפנתה לסיוע משפטי, גילתה כי הוא היה אלמן וכי אימץ ילדה.



"הלכנו לעורכת דין על מנת להסדיר את כל הדברים ואז גילינו שבתעודת הפטירה כתוב שהוא אלמן", מספרת גל. "ידענו שהוא גרוש מאמא שלי, ידעתי שהיה לו קשר עם אישה בקייב, אבל לא ידעתי שהוא היה נשוי בשנית. כשראינו בתעודת פטירה שכתוב אלמן לא הבנו מאיפה זה בא. התחלנו לחפש משהו שיכול להסביר לנו מה קורה במסמכים ובמכתבים שמצאנו בביתו, כדי שמשהו ייתן לנו קצה חוט ואז מצאנו תעודת נישואין. ועורכת הדין הסבירה לנו שאם כתוב שהוא אלמן, אנחנו צריכים להשיג את תעודת הפטירה של אשתו, על מנת לסיים את סיפור הירושה.

"אני לא מכירה אף אחד בקייב, אבל נזכרתי שיש לאבא בן דוד שגר היום בארץ והתגורר בעבר בקייב. פניתי לאישתו, שעדיין גרה שם, והיא אמרה שהיא לא יודעת עליה כל כך הרבה, אבל היא יודעת שהייתה לה בת. ביקשתי ממנה לנסות לברר עוד פרטים ובמקביל, פניתי לקונסוליה האוקראינית, אבל היה חסר להם תאריך הפטירה שלה. אחרי שבועיים שניסינו למצוא קצה חוט, התקשרה אליי קרובת משפחתי מקייב ואמרה שהיא מצאה את בת אשתו של אבי. היינו בשוק, לא ממש עיכלנו שהייתה לה בת".

הקשר
גל מספרת כי קרובת משפחתה סיפרה לה כי לבת של אשתו של אביה קוראים סבטלנה ואף נתנה לה את מספר הטלפון בביתה. גל, למרות חששותיה, התקשרה לבת אך לא הצליחה להשיג מענה.

"מכיוון שהיא לא ענתה, קרובת המשפחה שלי המשיכה לחפש דרך ליצור איתה קשר", היא אומרת. "במקרה היא מצאה מישהי ששלחה קורות חיים באינטרנט בשם סבטלנה שבדסקי, שם המשפחה של אבי. היא חשבה שאין מה להפסיד והתקשרה אליה. היא שאלה אותה אם היא מכירה את אבא שלי ואם היא יודעת על מה מדובר והיא אישרה את הפרטים. מיד לאחר מכן קיבלתי את מספר הטלפון הנייד שלה, התקשרתי אליה, סיפרתי לה מי אני, סיפרתי לה שאבא שלי נפטר.

"היא סיפרה לי שהיא הייתה בקשר עם אבא שלי לפני שהוא נפטר, שהיא הייתה מדברת איתו בערך שלוש פעמים בשנה, בראש השנה, ביום ההולדת שלה וביום ההולדת שלו. היא סיפרה שהיא גם הייתה מתקשרת אליו להוסטל שהוא שהה בו בשנים האחרונות, אבל שם לא נתנו לה לדבר איתו ולא העבירו לו את השיחה ממנה, כי היא לא בת משפחה שהם הכירו.

"היא גם לא ידעה שהוא נפטר. היא סיפרה שהיא ידעה שיש לו משפחה בארץ, אבל לא יצרה איתי קשר כי לא ידעה איך אני אגיב. אני לא יודעת למה אבא לא סיפר לנו, לי ולאמא, על סבטלנה, יכול להיות שהוא פחד מהתגובה שלי, אבל כבר אין לי את מי לשאול. זה מוזר, כי גם אני וגם אמא שלי היינו בקשר איתו. אמא הייתה מדברת איתו כמעט כל יום