יעל נצר היא מטומטמת. כלומר, היא בחורה ממש אינטליגנטית, אפילו מבריקה, אבל היא זכתה ללא מעט פרסום כאשר שיחקה את המטומטמת בדמות שכתבה לסדרת האינטרנט "מטומטמות", סוג של פרודיה משעשעת על "מחוברות". בסדרה היא מגלמת את רונה בראון, סטונדטית למדעי (כך במקור), ששרויה בדיכאון עמוק, יען מייקל ג'קסון הנערץ עליה מת.

עוד ב-mynet:
השכנים פרצו לבית העובדים הזרים מאריתראה כדי לגרום להם לעזוב
מי צייר צלבי קרס על כרזות במכללה?
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות נתניה" בפייסבוק

במציאות, נצר (39), שגרה כיום ברעננה, מספרת כי דמות המטומטמת בהחלט מבוססת עליה, ושבשעתו הייתה מעריצה שרופה של מייקל ג'קסון. זה לא מאוד מפתיע כאשר מבינים שבסופו של דבר נישאה לעבדול קונה (33), פליט שחום עור מחוף השנהב.

יאללה, בלאגן
בחייה מגלמת נצר את תפקיד "הילדה הרעה", זאת שחיה בניגוד לנורמות החברתיות וכבר מגיל צעיר מאוד הייתה מרדנית. היא גדלה ברעננה, אותה שנאה ועל כך בהמשך, ועזבה את לימודיה בעיר כבר בכיתה ח'.

"את הציונים השליליים שלי התחלתי לקבל כבר בכיתה ה'", מספרת נצר. "עשיתי דווקא. שנאתי את המערכת, את בית הספר, את העיר ואת הבנות המלוקקות. הייתי משפילה את המורות מול כל הכיתה, אבל בצורה מתוחכמת. אני מה שנקרא 'אין ילדים רעים, אלא ילדים שרע להם'. בעטתי בכל מה שמסביבי. עברתי לבית ספר מחוץ לרעננה וגם שם התחלתי בלאגנים, עד שבכיתה י' העיפו אותי. חיפשתי את עצמי עד שעזבתי את הבית בגיל 18. לא היה לי טוב ברעננה".

בגיל 18 החלה נצר לעבוד כברמנית במועדון "רוקסן" בתל אביב, זאת לאחר שצה"ל החליט שהוא יסתדר גם בלי הנערה המתוסבכת. במקום זאת, היא למדה משחק בניסן נתיב, שם גילתה כי היא יודעת לא רק לשחק, אלא גם לכתוב.

היא החלה לכתוב ולהגיש פינה בתוכנית הטלוויזיה "Y בעשר", במסגרתה ריאיינה סלבס בצורה משעשעת. הפינה זכתה להצלחה. "זה פתח לי הרבה דלתות", היא אומרת. "הבנתי שרוצים לשמוע מה יש לי להגיד, ומשם זה התגלגל".

בהמשך כתבה נצר לתוכניות טלוויזיה, ביניהן לעונה הראשונה של תוכנית הילדים "המיקמקים", לסדרה "גבוה וגרינבאום", שבה גם שיחקה באחד התפקידים הראשיים ולתוכניות סלבס ופפראצי ב"יס". היא גם כתבה והגישה תוכנית קומית ברדיו תל אביב, ולפני כשש שנים כתבה והגישה פינה בערבי "ליגת האלופות" של ערוץ הספורט. כיום היא בעיקר מתפרנסת מכתיבת קדימונים לתוכניות טלוויזיה.



ילד שוקולד
חייה הרומנטיים של נצר הם לא בדיוק חלומה של כל אם יהודייה. היא התחתנה לראשונה בגיל 23, והתגרשה שנה לאחר מכן. כשהייתה בת 35, היא פגשה את עבדול קונה, אשר הגיע ארצה כפליט מחוף השנהב, לאחר שאחיו נרצח שם על רקע רדיפה פוליטית. הוא הגיע ארצה דרך סיני ועובד כיום כפועל במפעל מתכת בפתח תקוה. נצר עברה לגור איתו, וילדה את בנם המשותף לני, כיום בן שלוש. כאשר בנם היה בן חצי שנה, הם התחתנו בקפריסין. את קונה היא פגשה במהלך עבודתה כמתנדבת בארגון אס"ף (ארגון סיוע לפליטים). לפני כן עבדה שלוש שנים בעמותת על"מ (עמותה לנוער במצבי סיכון)".

איך פגשת את בעלך?
"במסגרת ההתנדבות ליוויתי את אחד הנערים להליך בירוקרטי במשרדי האו"ם בארץ. כשעמדתי בתור, התיידדתי עם מישהי ושאלתי אותה אם היא צריכה חפצים לתינוק שבדיוק הגיעו אליי. היא אמרה לי שחברה שלה צריכה, וסיכמנו שאביא לה אותם. בפעם השנייה שרציתי לבוא אליה, היא אמרה לי שהיא לא תהיה בבית, אבל שאחיה יהיה. כשהגעתי, אחיה היה בבית. זה היה עבדול. הוא פתח לי את הדלת, ודבר ראשון חשבתי איזה חתיך הוא. הוא שיחק נכון את הקלפים שלו והיה אדיש קצת. הוא לא הראה שהוא מעוניין. זו הייתה סיטואציה של גבר ואישה, ולא 'בואו ננצל את ההזדמנות שמגיעה אישה לבנה כדי להשיג ויזה'".

איך המשפחה שלך הגיבה לבחירה הרומנטית הלא שגרתית שלך?
"הם לא הופתעו, כי לא הייתי אף פעם אדם שגרתי, אבל אני מניחה שבסתר ליבם ההורים שלי שואלים מה אני עושה. לדעתי, הם לא מבינים עד היום מה יש שם בינינו, אבל מה שיש בינינו אלה הדברים הקטנים כמו המבט בעיניים ששנינו מבינים. כשסיפרתי לאמא שלי שאני יוצאת עם אפריקאי, היא סיפרה לי שכשהייתי קטנה, אמרתי שאני אתחתן רק עם שחור".

באופן לא ממש מפתיע, נצר ובעלה נתקלים בהמון דעות קדומות ותגובות מופתעות למראה הזיווג ביניהם. "כשהכלבה שלי הייתה על ערש דווי, לקחנו אותה לווטרינר", היא מספרת. "הוא נתן לה אינפוזיה וביקש שנצא להסתובב איתה כדי שהיא תוכל לעשות פיפי. עבדול יצא איתה לרחוב והחזיק את שק הנוזלים של האינפוזיה, ואני נשארתי בקליניקה. נכנס זוג המום לווטרינר ואמר: 'קלטת שהביאו לכלב עובד זר?'.



נצר מספרת גם שאנשים מופתעים למראה בנה. "כשאני הולכת עם לני לבד, אנשים מתבלבלים. הם מסתכלים עליי