עד לפני שנה, אילנה בייניש, כבדת ראייה מאשדוד, הייתה צריכה להיעזר בלא מעט אנשים כדי להגיע בכל בוקר מביתה למקום עבודתה באוטובוס. את השאלה היכן ממוקמת התחנה הקרובה הייתה שואלת את השכנה, איזה קו אוטובוס הגיע הייתה מפנה לאנשים בתחנה וכמובן מבן אדם שלישי ביקשה תמיד להניח לה יד על הכתף כאשר האוטובוס הגיע לתחנה שבה היא רצתה לרדת. "זה לא הדבר הכי כיף להיות תלוי באחרים בנסיעה שהיא שגרתית עבור רוב האוכלוסייה", אומרת בייניש. "אף אחד בשום מצב לא רוצה שייקחו ממנו את החירות שלו".

עוד ב-mynet:
האצן העיוור הגשים חלום והפך למורה לחינוך גופני
האפליקציה שתעדכן אתכם מתי מגיע האוטובוס
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

בשנה האחרונה היא זכתה לחירות, לפחות בתחום הנסיעה בתחבורה הציבורית, בזכות אפליקציה מיוחדת שמסייעת לעיוורים לדעת פרטים הכרחיים בנוגע לנסיעה באוטובוס. מאחורי האפליקציה שנקראת "איפה בוס" שהפכה לכלי שבו נעזר כל עיוור שני בארץ, עומד מושיקו שטרית, מהנדס מחשבים מרעננה.

האפליקציה שתחילה בכלל פותחה לאנשים רואים זכתה לפופולאריות שיא בקרב קהילת העיוורים בישראל, בשל שינוי אחד שיש בה שמבדיל אותה מכל אפליקציית מציאת אוטובוסים אחרת - הקול שמקריא להם היכן הם נמצאים בכל עת ביחס לתחנות הקרובות. האפליקציה גם מספרת להם אלו אוטובוסים עוברים בה ולאן הם נוסעים וכמובן מקריאה להם את התחנות בזמן הנסיעה, כך שיוכלו לדעת היכן לרדת.

"רק היום, כמה חודשים לאחר שהאפליקציה התחילה לתפוס תאוצה, אני מבין עד כמה היא משפיעה על העיוורים", אומר שטרית בצניעות. "זה פשוט משנה להם את כל דרך ההסתכלות על הנסיעה בתחבורה ציבורית והופכת אותה ליותר נעימה. הם לא תלויים כבר באף אחד, לא צריכים לנדנד לנהגים ולהזכיר להם להגיד להם מתי לרדת. הייתי שמח לעשות עוד אפליקציות דומות שיעזרו לעוד אנשים עם מוגבלויות פיזיות".

ראשון בארץ
שטרית (55) אינו זר לעולם האפליקציות, כמפתח תוכנה לדבריו הוא מפתח אותן עוד מתחילת שנות השמונים, אלא שאז לא היה להם את השם הקליט שכולנו מגלגלים על הלשון, ורק אנשי מחשבים ידעו מה הן בדיוק וכיצד הן אמורות לעבוד. הוא מחזיק בעבר 'עשיר' בתחום. כבר בשנת 1988 עבד בצוות שסיפק את התוכנה של אחת מהמערכות למערכת הביטחון ומאוחר יותר פיתח את מערכת כרטיסי האשראי שבה אנו משתמשים כשאנו קונים בסופרים הגדולים.



במשך חודשים דיבר שטרית עם אנשים עיוורים, שמע מה הבעיות הגדולות שבהן הם נתקלים בתחבורה הציבורית וניסה למפות את האופציות הקיימות בשוק כדי להפוך את המוצר שלו לידידותי כמה שיותר לצרכיהם. "למדתי המון באותן שיחות", הוא נזכר, "למדתי שהם מאוד חריגים באופן שבו הם מקשיבים לנסיעה וקשובים אליה, רבים מהם סיפרו לי שיש להם כל מיני סימנים בדרך שעוזרים להם להבין בדיוק היכן האוטובוס נמצא".

יחד עם הידע שצבר והקולות של אשתו ובתו שהקליטו את שמותיהם של 30 אלף תחנות, הצליח שטרית לפענח את הדרך כיצד להגיע לאוזנו של כל עיוור שמשתמש בתחבורה הציבורית בישראל. "היום לאחר מספר לא מבוטל של חודשי עבודה, אני האפליקציה היחידה לאוטובוסים בארץ שמותאמת לעיוורים" הוא מספר בגאווה. "כל עיוור שני שקונה אייפון או אנדרואיד מוריד את האפליקציה. התאמתי את האפליקציה לצורה שבה עיוורים משתמשים בסמארטפון כך שהיא נפתחת רק בשני קליקים על האייקון והם יכולים לתקתק את המספרים של הקווים בעוד היא מקריאה להם אותם". לצערו הטקסטים כיום הם רק באנגלית וזאת בשל העובדה שתוכנת הקול בסמארטפונים מתקיימת רק כך.

העיוורים מרוצים
התגובות בקהילת העיוורים בארץ לא איחרו כמובן לבוא. כמו רוב הישראלים, ברור שלחלקם יש טענות על כך שחסרים באפליקציה כמה דברים, אך בסך הכול העיוורים מרוצים. "האפליקציה הזו תמיד עובדת, פשוט צריך ללמוד איך להפעיל אותה ואיך לעקוב אחר ההוראות שלה", אומרת בייניש (32). מושיקו עשה פה שירות אדיר ללקויי הראייה ומגיע לו כבוד גדול על כך, כי לא כל יום איש תוכנה מפתח משהו לסקטור יחסית קטן באוכלוסייה שבאמת זקוק לעזרה".

לדבריה, האפליקציה כמה מכה גלים בין חברי קהילת העיוורים בארץ והיא עצמה מכירה לא מעט אנשים שמשתמשים בה באופן קבוע. "היופי הוא שמושיקו לא הוציא אותה ועזב, הוא עדיין ער לתגובות שלנו, למשובים ומנסה כל הזמן לשפר אותה עבורנו. הרי גם אם הוא לא הבין זאת בתחילת הדרך, היום הוא כבר יודע שהוא שינה את חיינו".

הרצון של שטרית להגיע לכמה שיותר עיוורים בארץ אינו מתבטא בינתיים ברצון לכסף. בכנות הוא אומר השבוע כי הוא לא חושב שמישהו יקנה את האפליקציה. "אני לא עולמי מספיק, לפחות לא כרגע ולכן אין לה באמת ערך כלכלי. יכול להיות שהשלב הבא יהיה להיכנס למדינה נוספת. כרגע אין לי מדינה בראש ומה שי