יום שני שעבר. אל"מ (במיל') נתן ברק (54), תושב רעננה, יושב בסלון ביתו ומקשיב לדיווחי החדשות על מבצע "עמוד ענן". הקריינים מדווחים על יירוט רקטת גראד נוספת על ידי מערכת כיפת ברזל וברק מחייך לעצמו בצנעה. לפתע נכנס בנו הקטן, עילאי בן ה-6 וחצי, כשהוא מחזיק ציור שהכין לאביו. ציור של טיל יירוט הפוגע במדויק ברקטת גראד.

עוד ב-mynet:
לגדל ילדים באזור מלחמה: כך זה מרגיש
עדות מעזה: "אנחנו חיים בין ייאוש לתקווה"
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

עילאי מוסר את הציור בגאווה לא מוסתרת לאביו. אחרי הכל, אבא שלו אחראי על רגעים רבים של שקט וביטחון בקרב תושבי הדרום. זאת כמי שאחראי על פיתוח מערכת השליטה והבקרה של כיפת הברזל, מערכת שהפכה בימים האחרונים להמצאה גורפת השבחים והמדוברת ביותר בעולם.

"ציור כזה, או סתם חום שמרעיפים עליי אנשים שאני מכיר, בין אם זה חברים ובין אם מדובר בבני משפחה, מחממים לי את הלב", אומר ברק כשהוא חושב על אירועי השבוע שעבר ועל עשרות הרקטות שהצליחה ליירט המערכת אותה פיתח ותכנן. "לחיצת היד של אנשים שפוגשים אותי ברחוב מחממת את הלב לא פחות מטלפון מהרמטכ"ל".

ברק לא נח לרגע. גם כשהוא יושב בסלון ביתו ומנסה להשכיח את אירועי היום ולהירגע בחברת בני משפחתו, הוא נותר דרוך. כל העת הוא בודק את הנעשה במשרדי חברת "MPREST", בפתח תקווה, החברה שבבעלותו, שם מתבצעות כל העת בדיקות אינסופיות למערכות השליטה והבקרה של חמש סוללות כיפת הברזל הפרושות בשטח.

"במשך תקופה ארוכה נאלצו תושבי מדינת ישראל לסבול מירי רקטות לעבר היישובים בהם הם מתגוררים ולא יכולנו לעשות דבר", מסביר ברק כיצד נולד רעיון פיתוח המערכת. "זה תסכל אנשים, אבל עכשיו התסכול הזה הפך לגאווה לאומית. לא משנה אם מדובר בתושב רעננה או בתושב עוטף עזה, כולם מבינים שנכנסנו לעידן חדש במלחמה. עידן בו אנחנו יכולים לקבוע אם ניכנס לפעולה קרקעית ואם כן, מתי.



"בעבר לא הייתה לנו ברירה, היינו חייבים להיכנס לפעולה כזו כדי למנוע פגיעות בנפש בעורף. היום, בעזרת מערכת כיפת ברזל, המציאות השתנתה. היום אחוזי ההצלחה של המערכת ביירוט הרקטות נאמדים ב-85 אחוזי הצלחה. אני מבטיח שתוספת של 3-2 מערכות נוספות יובילו להצלחה מלאה ולאפס טילים ורקטות שיחדרו את המרחב האווירי של ישראל".

סוגר מעגל
מערכת השליטה והבקרה, שפיתחה חברה "MPREST" מהווה את המוח של מערכת כיפת ברזל כולה. המוח שקולט את כל המידע שמשודר מהמכ"מים השונים והחיישנים. מהרגע בו רקטת גראד או טיל קסאם, נורים לעבר ישראל, מחשבת המערכת את מיקומם באוויר וכך מייצרת פקודות יירוט. בנוסף,עושה המערכת אבחנה בין רקטות הנורות לעבר שטחים מיושבים לבין אלו הנורות לעבר שטחים פתוחים, והכל תוך שניות בודדות.

"בכל רגע נתון, בכל ירי לעבר ישראל מריצה המערכת עשרות אירועים ותרחישים אפשריים ובכך יש לנו את היכולות לשנות את מסלולי הרקטות", מסביר ברק את הטכנולוגיה עליה מתבססת המערכת.

"אנחנו יכולים ליירט מספר רקטות וטילים במקביל וזה הדבר הכי מדהים במערכת, שנשענת על תשתיות הפועלות לאורך כל שעות היממה. מדובר במערכת המתוכננת ונבנית, בדרך כלל, במשך עשר שנים ואילו אנחנו הצלחנו לבנות אותה תוך שנתיים בלבד, בעזרת שימוש במערכות קיימות שהותאמו לכיפת ברזל".

"נולדתי באשקלון ולמדתי בישיבת בני עקיבא בבאר שבע", ברק נזכר. "רציתי וחלמתי להיות מהנדס אלקטרוניקה, רק שאדע לפרק ולהרכיב מכשירי רדיו. בגיל 18 המשכתי ללימודי עתודה ולמדתי הנדסת חשמל ורק כעבור 3 שנים התגייסתי לצבא. לא תכננתי קריירה צבאית מפוארת, אבל המערכות עליהן פיקדתי ריתקו אותי. היום, המערכת שפיתחנו בחברה, מגינה על עיר הולדתי ועיר לימודיי. זו סגירת מעגל".

משנים את העתיד
מספר חודשים לפני שחרורו מצה"ל, התלבט ברק על המשך דרכו, עד שמצא את התשובה בפיתוח מערכות שליטה ובקרה בחברה לטלפונים ניידים. חברה ששינתה את פניה זמן קצר לאחר הגעתו של ברק אליה.

" פנו אליי שני פקודים שלי מהעבר, שהיו בעלי חברה שעסקה בפיתוח מערכות שליטה ובקרה לטלפונים ניידים. הם הציעו לי להצטרף לחברה ולנהל אותה ואני זוכר שהתלבטתי מאוד. אחד מחבריי, אותו שיתפתי בהתלבטויותיי, אמר לי שיש לי תכונה ללכת למדבר ולבנות שם בניין רב קומות. הוא צדק, זה גם התענוג והסיפוק הכי גדולים שלי בבניית המערכת של כיפת ברזל".

מספר חודשים לאחר שנכנס לחברה, היא שינתה את פניה. במקום לפתח מערכות שליטה ובקרה לחברות טלפונים, התמקדה החברה בפיתוח מערכות דומות לשימוש צבאי.

כבר בתחילת שנת 2004 הגישה חברת רפא"ל, שפיתחה אז את מערכת כיפת ברזל, הצעה לברק להצטרף לפרויקט פיתוח המערכת ורכשה 50 אחוזים מהחברה.

לדבריו, תהליך הפיתוח של מערכת השליטה והבקרה של כ