"את הספר כתבתי מתוך בערה פנימית להביע את עמדתי לגבי האופן שבו ראוי שנגדל את ילדינו. הטענה שלי לאורך הספר היא שהורים סמכותיים לא צריכים להיות קשוחים ולא רכים, אלא ברורים. אנו, ההורים של היום, נטשנו כלי ישן, כוחני ומוכר בטרם הכרנו כלי חדש שאנו יודעים להשתמש בו ביעילות והוא מערכת היחסים הורה-ילד. ככל שנדע לבנות מערכת יחסים שמושתתת על אמון וכבוד הדדי, ההשפעה שלנו על הילד תהיה חזקה ולא ניאלץ לגייס אמצעים של כוח והרתעה".

עוד ב-mynet:
מיומנה של אם לילד אוטיסט
דרושים הורים לשמונה ילדים
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

הדובר הוא דני גיל, שיש המכירים אותו כמנהל פורום ייעוץ באתר "סופר-דדי". גיל (38), תושב רעננה, אב לשניים, הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ומאמן NLP, כותב ומרצה בנושא ההורות בעידן המודרני, ועובד עם ילדים לקויי למידה, ילדים בכלל ומבוגרים נפגעי נפש.

באחרונה יצא לאור ספר שכתב, "אלוהים בגובה העיניים" (בהוצאת "חממה ספרותית"), המוגדר כמדריך מעשי להורה המודרני, המציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות וכוחניות המאיימות לחזור ולהציק לילדינו על רקע הבלבול הקיים.

"יש היום הרבה דיונים על משבר הסמכות ההורית, ותמיד כשעוסקים בכך, מדברים על רקע הקונפליקט. בספרי אני שם את הדגש על בניית מערכת היחסים, על אמון ועל כבוד הדדי לאורך זמן. אנחנו יכולים לגייס את האמון לתוך הקונפליקט, וכך הסמכות שלנו תקבל יתר תוקף", אומר גיל.

לדברי גיל, המגובים בממצאי מחקרים שונים, "ילד רע" הוא ילד שאומרים לו שהוא ילד רע, וכך מעבירים לו את המסר הזה. "אנחנו מכניסים את הילד לתפקיד 'הילד הרע', והוא מקבל אותו. עוד לפני שהילד פתח את שקית החטיפים, אנחנו אומרים לו: 'תכבד גם את החברים שלך'. ברגע שאמרתי לילד שלי 'תכבד את חבר שלך', עוד לפני שהוא פתח את שקית החטיף שלו, גם אם הוא יעשה את זה, הוא יחשוב שאני אייחס את המעשה שלו לבקשה שלי ולא ליוזמה האוטונומית שלו. כך אנחנו מונעים מהילד הזדמנות להיות ילד טוב".

ספרו של גיל מתובל בהרבה דוגמאות אישיות ואנקדוטות מהחיים ומסתיים באמירה פילוסופית מעניינת (השופכת אור גם על שמו של הספר). "אני תמיד
רואה במערכת היחסים של ההורה עם הילד, דבר שהוא הרבה יותר גדול מההורה או מהילד", מוסיף גיל.

"משהו שהוא חשוב או משמעותי עבור הקהילה והעולם, כי כאשר אנחנו מגדלים ילד מפויס עם לב נקי, הוא ייצא לעולם אזרח תורם ומועיל. הוא לא יהיה מרוכז רק בעצמו, והמשאבים שלו יופנו החוצה ולא רק פנימה, ויהיו לו רצון ומוטיבציה לדאוג לאינטרס של הזולת ולא רק לאינטרס של עצמו".