בלב רעננה, ברחוב צדדי ושקט, שוכנת חנות צדקה שמפעילה עמותת "עזרה", ועושה עבודת קודש. לחנות יש תורמים רבים, שמביאים לכאן ציוד כמו בגדים, ספרים, צלחות, שמיכות ונעליים, ואלו נמכרים במחירים מאוד נמוכים שהנזקקים יכולים להרשות לעצמם.

מעט הכסף שמרוויח מנהל החנות, גיורא פריד (67) הולך למימון השכלתם של ילדים מיעוטי יכולת, אך כל אלו לא מפריעים לאנשים מסוימים להתנכל למתנדבים שמפעילים את החנות. למה? לדברי פריד, כנראה לא נעים לאותם אנשים לעבור ליד חנות צדקה. פריד מספר כי אנשים בוזזים ציוד שהושאר כתרומה, הורסים ושוברים חפצים, וזורקים ערימות זבל מול הכניסה לחנות.

עמותת "עזרה" הוקמה לפני 30 שנה על ידי עולים אנגלו-סכסים אמידים. היום מטפלת העמותה ב-400 משפחות יוצאי אתיופיה ברחבי הארץ, ומפעילה בין היתר גני ילדים, קייטנות, חוגים וימי העשרה.

העמותה לא עוסקת במתן כספים, וכל עבודתה מתבצעת באמצעות מתנדבים. במסגרת פעילותה, מפעילה העמותה גם שלוש חנויות צדקה: בכפר סבא, ברעננה וחנות חדשה שנפתחה בנתניה. לכל חנות תורמים אנשים טובים חפצים שאינם צריכים עוד, והם נמכרים במחירים סמליים, כמו למשל חמישה שקלים לזוג נעליים, 10 שקלים לזוג מכנסי ג'ינס, חמישה שקלים לספר או 10 שקלים לשמיכה. "הכל פה נמכר לציבור הרחב", מסביר פריד. "המחירים משתנים מפריט לפריט, וכל הכסף הולך לפעילות העמותה".

פריד, פנסיונר שמגיע כבר שנתיים מדי בוקר מביתו שברמת גן לחנות ברעננה, עבד במשרות ניהול רבות במשק, אך העבודה בחנות היא לדבריו, המהנה ביותר שעשה בחייו. "בני הבכור גר ברעננה, אז כך גם אני מבקר את הנכדים", הוא אומר.

"צוות המתנדבים מסור ועושה באמת עבודת קודש, אבל החצר הזו שאנו נמצאים בה, היא ה'חצר האחורית' של רעננה, תרתי משמע. אין פה מספיק מקום לזבל של כל השכנים והחנויות, וזרוק פה זבל ברחוב. הכל פה תמיד מלוכלך. אבל הבעיה היא, שמאז שהעירייה צבעה את אבני המדרכה בכחול-לבן, אנשים תופסים טרמפ על החניות במתחם הקטן הזה, והשכנים מאשימים אותנו בבלאגן".

בשביל להבין על מה מדבר פריד, צריך לראות את מיקומה של החנות. החנות מוסתרת במעין מתחם חנייה, בצבע אפור במרכז חניות בתשלום, בו מכונית אחת כמעט עולה על השנייה. "יש אנשים שפשוט לא רוצים אותנו פה", אומר פריד בצער.

"הם מאשימים אותנו שאנחנו תופסים את כל מקומות החנייה, וזה ממש לא נכון. כשבאים אלינו תורמים, הם מביאים ציוד והולכים לאחר כמה דקות. פשוט כל מי שבא לרחוב אחוזה, חונה אצלנו והולך לקניות".

את העובדה שאותם אנשים לא ממש אוהבים את חנות הצדקה, מספר פריד, הוא חווה על בשרו. "מתנכלים לנו, וממש פתחו נגדנו במלחמת חורמה", הוא מספר. "לפני שהייתה לנו תיבה להניח ציוד לתרומה, אנשים שהיו מביאים תרומות בערב היו מניחים אותן על המדרכה. בהתחלה היו בוזזים לנו את הציוד או פשוט הורסים אותו, עד שבניתי תיבה כמו זו של החזרת סרטי די.וי.די, שבה שמים את הציוד הנתרם.

"אבל מאז כבר הפכו לנו כמה פעמים את עגלות האשפה והניחו את הכל בכניסה לחנות, או ששפכו לנו שקית זבל מלאה בתוך תיבת התרומות. המצב הגיע עד להרמת ידיים, איומים וצעקות על המתנדבים שלנו. אנחנו מרגישים כמו הסיפורים האלו על הוסטלים שמוקמים במרכז שכונה, ומי שגר בסביבה, לא רוצה אותם. אבל החנות הזו לא פוגעת באף אחד ולא בחיי היום יום".

למרות הכול, אומר פריד, הוא והעמותה בכלל לא חשבו לעזוב את המיקום הנוכחי שלהם. "למרות כל הבעיות, המיקום שלנו מרכזי ונוח לתרומות ולנזקקים, ואנחנו לא נזוז מפה. אם הדיירים לא סובלים אותנו, שיעזבו הם את המתחם".

בחג פסח האחרון, סיפר פריד, ביקר בחנות ראש העירייה, נחום חופרי, ושמע על בעיותיהם. "אין לי שום תלונה כלפי העירייה, כי הם לא אשמים שהשכנים מתנהגים כך", אומר פריד. "אבל הייתי מצפה שידאגו קצת יותר לאסתטיקה של המקום. לפני שנתיים וחצי, כשהגעתי לחנות, המצב פה היה בלתי נסבל, ופשוט צבעתי בעצמי את הקירות מסביב לחנות".

מעיריית רעננה נמסר: "מדובר שטח פרטי, והעירייה עומדת בקשר עם הדיירים ובעלי העסקים על מנת שייקחו אחריות על ניקיון המקום, עם זאת דואגת העירייה לוודא ניקיונו של המתחם".