לא פשוט להיות אישה דתייה ברעננה. קבוצת תושבות דתיות מהעיר לא חשבה לעצמה שדווקא ברעננה, עיר הנחשבת ליברלית לכל הדעות, היא תיתקל בדעות קדומות. לפני שבועיים קבוצת נשים מקהילת "אחווה", שרק רצו להתפלל ולקרוא בתורה בבית כנסת בו הן מתפללות כבר שנים, הייתה צריכה להתמודד עם אלימות מילולית ואף אלימות פיזית, של גברים נזעמים מבית הכנסת שלהן, שלא כל כך אהבו את הרעיון הפמיניסטי.

בבית הכנסת שבתיכון "אביב" בעיר מתפללות שתי קהילות, כשאחת מהן היא קהילת "אחווה". לאותה קהילה שייכות כמאה משפחות דתיות אורתודוקסיות
שוויוניות. בדרך קבע, מספרות נשים שמתפללות שם, הן זוכות לתגובות זלזול עוינות, אבל מקרה ספציפי אחד שהתרחש לפני כשבועיים, בו הן גם רצו להתפלל בעצמן ולקרוא בתורה, היה השיא.

"הייתה כוונה בתוך המניין להתפלל בעצמנו, להגיד דבר תורה, לקרוא את התורה לבד, ואפילו לא ממש בתוך בית הכנסת", מספרת אחת הנשים, חברת הקהילה. "דיברנו על זה בינינו והגיעו 20 נשים.
אבל הצעקות והתגובות שקיבלנו פשוט היו נוראות, והמצב אפילו הגיע כבר ממש לקטטה, לא בינינו אלא דווקא בין שני גברים, שאחד תמך במעשה שלנו והשני לא. אנחנו יכולות להיות אימהות, עורכות דין, מנהלות בכירות, אבל בבית הכנסת, אנחנו כלום".

"המצב ברעננה הולך ומקצין", אומרת בדאגה אחת הנשים מהקהילה השוויונית השבוע. "מפחיד שעיר כמו רעננה הופכת להיות עיר חשוכה". הפחד הוא ללא ספק המוטיב הבולט בשיחות עם נשות הקבוצה המתגבשת, שחוזרות על המילה הזו - 'פחד' - שוב ושוב, וחוששות מהחשיפה. למרות זאת, הסכימו חלק מהמעורבים לספר את העובר עליהם, ולהבהיר: "חובה להעלות את המודעות לנושא, למרות שהוא לא משתלב עם תפיסת עולמם של חלקים באוכלוסייה".

בבסיסה של הקהילה עומד הרעיון הפמיניסטי השוויוני ובמרכזו - מניין הלכתי שוויוני, בו נשים מתפללות לצד גברים. אל תטעו לחשוב שיש קשר לזרם הרפורמי, כלל לא. מדובר בנשים וגברים אורתודוקסיים לגמרי. הבסיס לשוויוניות נוגע בתפישתם את ארגון בית הכנסת, כשאצלם, מתפללים הנשים והגברים לרוחב, כלומר, זה לצד זו, ולא אחת מאחורי השני. עדיין קיימת הפרדה מוחלטת בין גברים ונשים, אך התפילה נעשית בשוויוניות, כשהבמה היא במרכז המבנה, בדיוק באמצע שני הצדדים.

הקהילה ברעננה החלה להתארגן לפני כחודש. היא מונה כ-50 גברים ונשים, שכבר ביצעו את המניין השוויוני הראשון שלהם. כרגע, ידיה של הקבוצה מעט כבולות בכל הקשור להתרחבות, מהסיבה הפשוטה: הם פשוט מפחדים לפרסם את עצמם. נשות הקהילה החדשה, המארגנות את הקבוצה, יודעות על מה הן מדברות, כי ברעננה הן כבר חוו תגובות שעוררו בהן את תחושת הפחד עליה הן מדברות. הן מזכירות בהקשר לכך את האלימות המילולית שהן סופגות, ואת מקרה האלימות כלפי נשות קהילת "אחווה".

"אנחנו רק מחפשות להקים את הקבוצה שלנו בשקט", אומרת אחת הנשים. "אנחנו מפחדות להציף את הנושא הזה יותר מדי, כי בעיר הזו גם יכולים לשרוף לנו את המקום. אנחנו עכשיו רק בונות את זה, וכפי שזה נראה, המצב בעיר הולך ומקצין. אולי זה לא נראה כך כלפי חוץ, אבל זה ממש כך. אם עובד ציבור שואל אישה: 'איך את יכולה להחזיק ספר תורה כשאת במחזור?', זה ממש מפחיד. כשלרב העיר יש דעות קשות, וכולם נכנעים לו, עיר כמו רעננה הופכת להיות עיר חשוכה".

העירייה סירבה להתייחס ספציפית לגילויי האלימות. אם זאת, סגן ראש העירייה, אריה פרידמן, מסר: "אנחנו בודקים את בקשתה של הקהילה 'שירה חדשה' לקבל אולם בקתדרה העממית, אבל מדובר בהליך בירוקרטי. זה תהליך, ואני מטפל עכשיו גם בשלוש קהילות אחרות, שלוקח שבועות אם לא חודשים, לבחינת בקשותיהן. אין לנשים הללו כלל מה להרגיש מאוימות או לפחד, מדובר ברעננה ולא במקום חשוך. יש כאן פתיחות עצומה, וגם אם לא מסכימים על משהו כזה או אחר, אף אחד כאן לא מרים יד".

רבה של רעננה, יצחק פרץ, לא רואה בקהילה השוויונית גורם חיובי בעיר: "לנשים הללו בוודאי יש מגמה חיובית להתקרב ליהדות, אבל הן טועות. גדולי ישראל מתנגדים לכל שינוי בהלכה היהודית, ואסור לסור מן ההלכה הזו. זה סוד קיומנו. אני פונה לציבור ברעננה שלא יצטרפו למניין הזה, זו סטייה מהיהדות, וכרב העיר חובתי היא להתריע בפני הסכנה שבסטייה הזו. גם אם הסטייה מחזיקה מעמד במשך זמן מסוים, בסופו של דבר היא תיעלם, כמו שקמו כל מיני תנועות שחרגו מהיהדות, ונעלמו עם הזמן. אין לזה מקום לא בירושלים, ולא ברעננה".