עיריית רעננה נתבעה בבית משפט השלום בפתח תקוה, לפנות שטח בבעלות התובעת — חברת נכסי אבידר בע"מ. לטענת התובעת, העירייה הפקיעה את השטח, הנמצא ברחוב אחוזה 186, כדי להכשיר את פלישתה של העירייה לאותו השטח, פלישה שבוצעה קודם להפקעה. עוד עולה מכתב התביעה, כי העירייה פלשה לשטח נוסף שאותו לא הפקיעה. שטח זה משמש את בית הספר הממלכתי-דתי "יבנה".

בית הספר יבנה. "הורחב בלי רשות" צילום: אסף פרידמן

עוד מציינת התובעת, כי בשנת 2013 היה סיכום בין שני הצדדים, שעל-פיו ינסו לקדם תב"ע במשותף, בתמיכת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ובתמורה לכך תקפיא התובעת את דרישתה לפינוי השטח. ואולם, הוועדה המחוזית לא אישרה את התב"ע. בעקבות כך, העירייה התחייבה לפנות את השטח, אך ממשיכה להחזיק בו, בלי לשלם תמורתו, זה כבר שלוש שנים.

התובעת עומדת על זכותה למימוש זכויותיה הקנייניות, ומבקשת מבית המשפט להורות לעירייה לסלק ידה מהשטח הפלוש, ולהשיבו לבעליו, כשהוא פנוי מכל מבנה שהוקם על ידי העירייה, כולל הזזת גדר בית הספר לגבול השטח מלפני לפלישה.

התביעה הוגשה השבוע בידי עורך הדין אסף הורניק, לאחר שהעירייה דחתה את דרישת בעלת השטח המופקע לפנות את המתקנים: הגדר, הסככות, הכיתות, מבני המעבדות והמבנים היבילים, המשמשים את בית הספר, ולשלם לה דמי שימוש בגין תקופת השימוש.

במכתב לראש העירייה, חיים ברוידא, ולמנכ"ל אריאל הילדסהיימר, דרשה חברת נכסי אבידר מהעירייה לאפשר לה נגישות ליתרת החלקה, ברכב וברגל, כדי שתוכל להגיש בקשה להיתר בנייה על בסיס התוכניות הקיימות. "אם לא יתקבל פתרון גישה לבנייה, לא יהא מנוס אלא לבקש הריסת חלק ממבנה בית הכנסת מוריה ובית התבשיל, לשם יצירת גישה". מדובר באותו החלק של המבנה שהורחב בלי רשות, בשלב מאוחר יותר, תוך פלישה לשטח של התובעת.

בתשובה למכתבה של חברת נכסי אבידר, הכחישה עורכת הדין אילנה בראף שניר, בשם העירייה, את כל הטענות. "הנכם מתעלמים מהמגעים ומהסכמות שהושגו בהבנה, בכל הקשור להכנת תוכנית חדשה, שתאפשר לחברה להגדיל באופן ניכר את זכויות הבנייה במגרש שבבעלות החברה, וגם תאפשר מעבר רכב למגרש זה. העירייה עושה מאמצים גדולים, זה תקופה ארוכה, להכין את התוכנית בשיתוף פעולה מלא עמכם, ועקב כך הוסכם, כי העירייה תוכל להמשיך להשתמש בשטחים למיניהם, המשמשים את בית הספר כבר שנים ארוכות".

עוד מדגישה העירייה, כי "החלקה נרכשה על ידי החברה, על פי הייעוד שלה, לאחר שחלק מהשטח כבר הופקע על ידי העירייה, ולחברה אין כל זכות לטענה כאילו מצבה — מבחינה משפטית, תכנונית או קניינית — נפגע באופן כלשהו על ידי העירייה".