גמלאי רעננה, שמגיעים מדי יום למועדון גיל הזהב ברחוב אופסטרלנד, התרגלו במהלך יותר מעשור לפגוש פנים מוכרות: פניהן של מורות ותיקות, שמגיעות מדי שבוע למקום, ומעבירות שיעורים לבני הגיל השלישי.

החל מעוד כמה שבועות יהיה עליהם להתרגל לפנים חדשות, כי על פי מקבלי ההחלטות, נראה כי בהגיעך לגיל 70 הגיע זמנך לפנות את הכיסא. במילים מעודנות יותר, עיריית רעננה החליטה לסיים את ההתקשרות עם כמה מורות שהגיעו לגיל 70, ומלמדות במועדון גיל הזהב. העירייה פעלה בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים שלא מאפשר העסקת עובדים מעל גיל 70, אלא רק מטעמים מיוחדים. המורות קיבלו את זה קשה.

אילנה ושרון. "יש לנו עוד אנרגיה ורצון" | צילום: אסף פרידמן

שרון סאקס, מורה מבוקשת לאנגלית זה 12 שנה, עדיין מתקשה להאמין. "אני נחשבת מורה טובה, והקבוצה שלי נרשמת בגללי. כשהגעתי לגיל 67 ביקשו ממני למלא בכל שנה בקשה, אם אני רוצה להמשיך לעבוד. הבנתי שגם כשאגיע לגיל 70,  זה יימשך כך. לפני כמה שנים, מי שהגיע לגיל 70 קיבל מכתב המשך שירות, ועמד מול ועדה מיוחדת שאישרה לו להמשיך", מספרת סאקס. כיום היא ניצבת בעל כורחה בפני סיום עבודתה.

זה כמו משפחה
ממידע שהגיע ל"ידיעות השרון", לא פחות מחמישה מורים שהגיעו לגיל 70 קיבלו מכתב המבשר על הפסקת העסקתם. כעת, מחפשים מורים מחליפים. "אני מלמדת גמלאים המון שנים, וזאת קבוצה פעילה מאוד", מספרת סאקס, "זה חשוב בשבילם ובשבילי. ממה שהבנתי, מביאים מורה במקומי, אבל פירסמו כבר את הקורס הבא שלי עם השם שלי. שאלתי, איך אפשר לפרסם עם השם שלי כשכבר פיטרתם אותי, במועדון היו במבוכה, כי הם חשבו שאני אמשיך".

שושנה, תלמידה ותיקה של שרון, מעידה עליה: "היא מסורה מאוד, תמיד נשארת אחרי השיעור ועונה על שאלות. את ההודעה על פיטוריה קיבלנו דרך המזכירות, ואמרו לנו שאין מה לעשות. אנחנו לא מבינים את זה. היא עדיין חדורת רצון ללמד. אני רואה הרבה יותר צעירים שכבר נגמר להם הסוס, ולה לא. יש אנשים בני 80 שעדיין עובדים. היא בת 70, אז מה?".

חנה וידווסקי גם היא מורה ותיקה, שהתבשרה בחודש יוני האחרון על הפסקת העסקתה. "אני מדריכת ברידג' שכירה במועדון גיל הזהב, זה 15 שנה. במהלך תקופה זו גם נבחרתי כמורה מצטיינת לאנשים מבוגרים, מטעם הפדרציה לברידג'. כולי ברידג' וכולי אהבה לאוכלוסייה הזאת. הכיתות שלי תמיד היו מלאות. לפני שנתיים הגעתי לגיל 70, והעירייה השכילה למצוא פתרון ולהעסיק אותי כמורה שכירה עוד שנתיים, עם תנאים סוציאליים. היום אני בת 72 והעירייה הודיעה לי על הפסקת עבודה".

לדבריה, לפני שנתיים המועדון נלחם עליה, ואז באמת מצאו סידור. "הייתי בטוחה שגם הפעם יצליחו למצוא פתרון, כפי שהצליחו בשנתיים האחרונות. אני אוהבת מאוד את מקום העבודה, את הצוות ואת התלמידים. זאת המשפחה שלי. כואב לי מאוד".
התלמידים הגמלאים מאוכזבים מהבשורה שקיבלו. "זה ממש לא פייר לעשות דבר כזה למורה", אומרת אחת התלמידות. "אם יש לה ראש טוב היא יכולה ללמד גם אחרי גיל 80. כל המורות טובות, אינטילגננטיות. כל הגמלאים התאכזבו לשמוע על כך".

"זה מעליב"
אילנה רוזנסקי היא עוד מורה שהתבשרה על הפסקת העסקתה, עם הגיעה לגיל 70. "אני לא רוצה להיפרד, והאמת היא שגם אין שום סיבה רציונאלית. אני מסוגלת ללמד, יש לי אנרגיה ורצון. לדעתי, אנחנו מדברים על דוגמה לאפליה בעיריית רעננה", היא אומרת בעצב.

לאילנה תואר שלישי וניסיון רב שנים, אך בעבודתה במועדון גיל הזהב היא מוצאת ערך מוסף וחסר תחליף. "זה מעליב. בשביל מה לזרוק אותי? תסתכלי על הממשלה שלנו — כולם פורשים בגיל 70? בן כמה ראש הממשלה? בן כמה אהוד ברק? זאת פשוט אפליה".

בעיניהם של תלמידיה, אין מדובר רק בפגיעה במורתם האהובה, אלא בפגיעה אישית. רבים מהם עברו את גיל ה-70, ושואלים שאלה ברורה: מה הופך אנשים בגילנו ללא כשירים להמשיך בעבודתם? "הם לא מבינים שזה בית בשבילנו. הכסף זה כלום", אומרת שרון. "זה מקום שבגילי אני יכולה ללכת אליו פעם בשבוע".

מעיריית רעננה נמסר: "אנו מודים למורות על שנים רבות של עשייה למען תושבי העיר. כעת, עם הגיען לגיל 70, ולאחר שהוארך להן שירות בשנים האחרונות מגיל 67, גיל יציאה לפנסיה על פי החוק, מסתיימת תקופת העסקתן. בהתאם למדיניות העירייה, לפעול בדרך אחידה ושקופה, אנו לא מאשרים הארכת שירות של עובדים שעברו את גיל 70, אלא במקרים מיוחדים וחריגים, וזאת בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים".