בלב המפגש שבין היישובים כפר סבא, ג'לג'וליה וקלקיליה, קילומטרים ספורים מריכוזי האוכלוסייה של ערי השרון ויישובי מועצת דרום השרון, מתוכננת לקום תחנת כוח פרטית, "תחנת מפגש השלום", בשטח של כ-70 דונם. על פי התוכנית, התחנה מיועדת לספק לרשת החשמל כ-1,300 מגה-ואט חשמל נטו, ולהיות מוסקת בגז טבעי בגיבוי סולר. לשם השוואה, ההספק של תחנת רידינג בתל אביב הוא 528 מגה-ואט.

חלק מהחברים במטה המאבק | צילומים: אסף פרידמן

הניחוח הרענן שעולה מהמונח "גז טבעי", מלווה בהבטחות נוצצות, כגון עידוד תחרות בשוק החשמל, הפחתת המחיר לצרכן וקירוב הגז לתושבי השרון. אלא, שמנגד טוענים מובילי המאבק, כי מסתירים מהתושבים את "המכה" האמיתית שצפויה לנחות באזור: זיהום כבד, פגיעה בשטחים חקלאיים, פגיעה במקורות מים סמוכים, הפרעה של הארובות למסלולי הטיסה וחשש להידרדרות ביטחונית באזור רגיש.

השבוע הסתיים המועד להגשת התנגדויות, וכבר בשבוע הבא בתאריך 9/9/19, יחל הדיון הראשון בהן.

מבחינת תושבי האזור, יהודים וערבים, צעירים ומבוגרים, שמאחדים כוחות וכבר חודשים מפגינים בצמתים, סמוך למקום שבו אמורה להיבנות התחנה, ובקביעות גם מול ביתו של יו"ר הוות"ל זאב בילסקי, ברעננה, אין בכוונתם לוותר וגם אם יצטרכו לעצור את הבנייה בגופם, יעשו זאת.

תחילת המאבק

סיפור הקמת תחנת הכוח בדרום השרון החל באוגוסט 2017, כשיעל בנט, תושבת היישוב מתן בדרום השרון ומחלוצות המאבק, גילתה, כי מושב ירחיב קיבל הצעה לבנות תחנת כוח בשטחו. בעזרת מאבק ברשת החברתית, היא ושותפיה הביאו לכך שתושבי היישוב יצביעו נגד ההקמה. אך מאז, מאבקם רחוק מלהגיע לקצו. ליאת זולטי, חברת מועצת דרום השרון: "הפקת חשמל מגז היא תהליך שריפת דלק פוסילי לכל דבר, והיא מזהמת רק מעט פחות מהפקת חשמל מפחם. ישראל כמדינה לא יכולה להמשיך לבסס את משק האנרגיה שלה על מקורות מזהמים ההורגים את אזרחיה". עוד נטען כי לא נערך תסקיר בריאותי והיזם לא נדרש להוכיח שאין פגיעה בבריאות הציבור.

לצד התחנה המדוברת, מתוכננת תחנה נוספת, בצומת קסם סמוך לראש העין. בנט מתריעה על הסכנה הכפולה: "שתי התחנות שמתוכננות היום עומדות לגרום שואה סביבתית אקולוגית לכל אזור השרון. קסם עומדת להיות בסביבות ה-900 מגה-ואט, והתחנה שמוקמת בשלום היא התחנה הגדולה שתוכננה אי פעם במדינה ובמזרח התיכון על ידי יזם פרטי, באזור רווי תושבים".

טיעון נוסף של המתנגדים הוא הטיעון הביטחוני. מתנגדי המאבק טוענים, שהתחנה עלולה להיות נקודת תורפה ביטחונית, עקב הגז הרב שייאגר בה, ועקב קרבתה ליישובים פלסטיניים. מאות מטרים מפרידים בין קלקיליה, הנמצאת בשליטת הרשות הפלסטינית, לבין השטח שבו מיועדת לקום התחנה. ניר שריג, מהפעילים הבולטים במחאה, אומר: "מה יקרה כשתהיה איזו אינתיפאדה קטנה? מריבה? עם מרגמה 52 אפשר לפוצץ את המאגר הזה. זה פשוט לא ייאמן. זה מזכיר לי את הקמת הולילנד. רצים במהירות מטורפת ורומסים כל דבר בדרך. את שדה דוב נדרשו 20 שנה לפנות — פה הם רוצים בשנה לגמור עניין. רומסים אותנו ברגל גסה".

נירית סוקול, תושבת הוד השרון בת 40 ואם לשני ילדים שמשתתפים במאבק באופן פעיל, מספרת: "אני גרה בגיל עמל, ושני קילומטרים מהבית שלי אמורה לקום תחנת הכוח, עם ארובות בגובה של 65 מטר. גם כפר סבא וגם הוד השרון, ששתיהן ערים גדולות מאוד, היו מנומנמות. מישהו כנראה דאג להכניס אנשים לתרדמת". 

סוקול מעידה על עצמה שהיא פעילה חברתית חזקה, אך מודה, כי עד לפני חצי שנה גם היא לא ידעה מה מתוכנן להיבנות בסמוך לביתה. "בחצי השנה האחרונה הבית שלנו הפך להיות חמ"ל. אנחנו מדברים על חצי מיליון תושבים שיגורו בסמוך לתחנת כוח. לגז יש השפעות בריאותיות קשות. תחנת כוח פולטת גזים רעילים, וזו עובדה. אנחנו חוששים. המהלך הזה עלול לסרטן את כולנו. אנחנו במאה ה-21, יש חלופות סולאריות, בטח במדינה ברוכת שמש. אנחנו מדינת הסטארט-אפ, אז למה לא להשתמש במשאב שלא מתכלה ולא מזהם?".

היזמים של הקמת תחנת הכוח הם חברת "ריינדיר", שמקימיה ישראלים. בעלי מניותיה הם "שותפות ריינדיר" והתאגיד הרב-לאומי הגרמני SIEMENS — חברת ההנדסה הגדולה ביותר בעולם. עם הקשחת המאבק, הגיעו הפעילים בשבוע שעבר עד לדלת חברת סימנס, והפגינו מול משרדיה בראש העין. בנוסף, הפגינו הפעילים מול שגרירות גרמניה בתל אביב, ופועלים לחבור לפעילים הירוקים בגרמניה עצמה.

במכתב, ששלחו אל נציב התלונות של תאגיד סימנס בסוף החודש העבר, שטחו פעילי המאבק את טענותיהם נגד הקמת התחנה וקראו לנציב לבדוק את התנהלות החברה בישראל לעומקה. בתחילת השבוע השיב הנציב, כי יבדוק את הטענות לעומקן, וכי אם תימצא התנהגות בלתי הולמת, יינקטו הפעולות הנדרשות.

הנוער מצטרף

רועי וינר ואופיר בן יוסף מהיישוב מתן בדרום השרון, שניהם תלמידי כיתה י"ב בבית הספר עמי אסף, עומדים בראש מטה הנוער של המאבק. המטה הוקם באופן רשמי בשבוע שעבר, מתוך אמונה, כי בני הנוער הם משאב חשוב, שיכול לשנס מותניים ולסייע להשמיע את קול המחאה בראש חוצות. "בזמן האחרון ראינו שזה הולך ומתגבר, והממשלה לא עושה כלום", מספר רועי, "מופרך מה שקורה כאן, והחלטנו לפעול". אופיר מספרת, כי לאחר קיץ שלם שבו דיברו על אקטיביזם במסגרת תנועת הנוער, היא מרגישה שכעת חובתה לעשות הכול כדי שהתחנה לא תקום. "כשהיינו פעם ראשונה באזור שבו מיועדת לקום התחנה, הבנו כמה זה לא הגיוני".
מנגד נטען, כי התחנה תיטיב עם התושבים.

"חד-משמעית לא. אפשר להפיק אנרגיה ירוקה יותר בפתרונות סולאריים, ולא מתחנות כוח שעובדות על גז", אומרת אופיר, ורועי מחזק: "לא משנה כמה יתרונות יש לתחנה הזאת, אי אפשר להילחם בחיים עם מוות. אין סיבה אמיתית להרס של חיים, ולפגיעה בחמצן ובמים של 350,000 תושבים, שלא עשו רע".

בית הספר תומך במאבק שלכם?

אופיר: "ממש. בהפגנה שהייתה לפני כמה חודשים בית הספר היה אתנו, הם מצדיקים את החיסורים שלנו ולא עושים בעיות. גם המועצה עוזרת לנו בענייני תקציב, ומארגנת לנו הסעות. כולם נרתמים למען המטרה הזאת".

תלוי בבילסקי

ביום שישי שעבר התכנסו יותר מ-200 איש במתחם ג'י בכפר סבא, למפגן כוח שנועד להעיר את תושבי האזור. מובילי המאבק מעידים על התעוררות קלה, שדורשת חיזוק ניכר. חלק מהמוחים מפגינים באופן קבוע, בחודשיים האחרונים, כל ערב משעה 17:00 עד השעה 20:00, ברעננה, מול ביתו של זאב בילסקי ברעננה, ומתכננים גם להגיע לכנסת.  

בילסקי. מקבל מכתבים אישיים | צילומים: אסף פרידמן

בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, עומד כיום בראש הוות"ל. "בילסקי הוא לכאורה מיסטר 'נייס גאי'. חבר כנסת, יו"ר הסוכנות, מה יותר טוב? לפני שנה הוא קיבל על עצמו את תפקיד יו"ר מטה הדיור הלאומי. האיש נותן את ידו, ומוביל מהלך שייזכר לדיראון עולם", אומר ניר שריג. לקולות המחאה הבוגרים, מצטרפים מכתביהם של ילדים תושבי האזור, הכותבים לבילסקי באופן אישי.

מה תעשו אם המאבק ייכשל?

"אנחנו בכלל לא רוצים לחשוב על זה. גם אם נצטרך לעצור את הבנייה בגופנו, זה מה שנעשה". 
ואולי בכל זאת צומח כאן משהו טוב, בדמות שיתופי פעולה עם תושבי היישובים הערביים. מטה המאבק נפגש אחת לשבוע, וכולל תושבים מג'לג'וליה ומטירה, שחרדים לגורל האוויר שהם נושמים. "ככל שהבחירות יתקרבו נחריף עוד את המאבק. מבחינתנו, עד שלא נקבל הודעה רשמית על ביטול התחנה — נמשיך בכל הכוח".

תגובות

ממשרד האנרגיה נמסר: "התוכניות להקמת תחנת הכוח נבחנות על ידי מוסדות התכנון. במסגרת זו נבחנים ההיבטים הסביבתיים, הבריאותיים והתכנוניים, לרבות תסקיר ההשפעה על הסביבה, וכן נשמעות התנגדויות הציבור. כל החלטה על הקמת תחנת כוח תתקבל רק בהתאם לצורכי המשק, ורק לאחר קבלת האישורים הרלוונטיים ממוסדות התכנון".

מחברת סימנס נמסר: "סימנס פועלת ותמשיך לפעול בהתאם להחלטת הרשויות ובהתאם לחוק".

מריינדיר אנרגיה נמסר: "כל פעולות החברה מתואמות עם מוסדות התכנון ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ויאושרו כדין ובהתאם להנחיותיהם. התחנה המזרחית אושרה להפקדה בהסכמה מקיר לקיר של כל משרדי הממשלה, וזאת על סמך תסקיר מפורט ובחינה מדוקדקת של כל התנאים והדרישות. הקמת תחנות כוח בסמיכות לאזורי הביקוש תחסוך מאות ק"מ של קווי הולכה על כל הבעיות הכרוכות בהם, תתרום להפחתת זיהומים וסיכונים סביבתיים ותסייע בהפחתת מחיר החשמל לציבור.
"ריינדיר אנרגיה אינה חוסכת במאמצים כדי לייצר דו-שיח פורה עם התושבים ועם נציגיהם. החברה יזמה מפגש הסברה עם התושבים, אך הוא בוטל באופן חד-צדדי על ידי נציגי הרשויות המקומיות".

תגובתו של זאב בילסקי לא התקבלה עד סגירת הגיליון.