היום (ראשון) יתמודד תושב רעננה, יצחק פרחי, על נשיאות גואטמלה. על פי הסקרים האחרונים הוא מדורג במקום השני, כך שסיכוייו גבוהים לעלות לסיבוב השני שייערך בעוד חמישה שבועות. איך מגיע אזרח ישראלי למעמד הזה?

משפחת פרחי. מימין: ריטה (עם ליאל, הבן של רותי), רותי, יצחק (עם אליענה, בתה של רותי), ג'ייקוב, ניסים ושרה

פרחי, שהשבוע ציין את יום הולדתו ה-59, נולד בגואטמלה במשפחה יהודית ציונית, והחל בפעילות פוליטית בגיל צעיר. בשנת 1988, והוא בן 28 בלבד, היה בין מייסדי המפלגה הלאומית המתקדמת (PAN) — מפלגה ימנית שמרנית, שהפכה לאחת הגדולות בגואטמלה. כמזכ''ל המפלגה הוא ניהל את המערך הלוגיסטי שלה, ניהל את מסע הבחירות של מועמדים רבים והוביל שניים מהם לנשיאות המדינה. ב-1995 נבחר לפרלמנט וכיהן בו חמש שנים.

במסגרת פעילותו הציבורית שימש מפקד בכיר במערך כיבוי האש בגואטמלה, הקים וניהל בהתנדבות תחנות כיבוי אש, מונה כחבר בדירקטוריון ועסק בגיוס כסף מהמגזר הפרטי לבניית תחנות כיבוי אש ברחבי המדינה. כמו כן, היה פעיל בארגון "ליונס", והיה מעורב בהקמת בתי מחסה לנשים מוכות וליתומים.

הוא היה גם איש עסקים מצליח, שבבעלותו מפעל עץ ופלסטיק, כיהן במשך עשר שנים כנשיא הקהילה היהודית, והיה אחד ממנהלי חברא קדישא.

בשנת 2001 עלה עם משפחתו לארץ, התיישב ברעננה והקים, חברה לתיירות מרפא ("ישראל שירותי בריאות"). אשתו ריטה עובדת בחברת "אל על" זה 12 שנה; גם בתו הבכורה רותי (31) עובדת ב"אל על", בתחום הביטחון בחו''ל; בנו ג'ייקוב (28) המתמחה בביטוחי בריאות משמש סמנכ''ל בחברה שהקים אביו; הבת שרה (23) עובדת כדיילת ב"ארקיע", ובדרך לקבלת רישיון טיס פרטי; הבן הצעיר ניסים (22) לומד כלכלה ומינהל באוניברסיטה הפתוחה.

"מאחר שעלינו בגיל צעיר השתלבנו מהר, למרות קשיי השפה, וכיום אנחנו יכולים להגדיר את עצמנו כישראלים לכל דבר", אומר הבן ג'ייקוב. "כולנו עשינו שירות צבאי מלא ביחידות קרביות, אנחנו אוהבים את ישראל, אבל לא שוכחים מאיפה באנו".

פרחי נותר גואטמלי פטריוטי, שפועל כל השנים למען מולדתו. "מאז שעלינו לארץ אבא שלי ביקר בגואטמלה פעמים רבות, וכל פעם היה חוזר הביתה ומספר לנו כמה צריך לשנות שם ולשפר", מספרת בתו שרה. הוא בעל השפעה בזירה הפוליטית, וככל הנראה השפיע גם על חיזוק היחסים בין גואטמלה לישראל. בדף הפייסבוק שלו, המונה כ-8,000 חברים, הוא מנסה להטמיע בקרב אזרחי גואטמלה תקווה לאחדות ולעתיד טוב יותר, כדוגמת ישראל ובהשראתה.

להוביל שינוי

לפני כחצי שנה התראיין פרחי לתחנת טלוויזיה בגואטמלה, ונשאל מהו סוד צמיחתה של מדינת ישראל. הוא הציג את הקדמה ואת האחדות כצורך קיומי בסיסי של ישראל, וקבע שיש ליישם את העקרונות ואת האידיאלים האלה גם בגואטמלה. זמן קצר לאחר מכן, נציגים ממפלגת "ויוה", הנתמכת על ידי בוחרים מכל המעמדות בגואטמלה, יצרו אתו קשר והציעו לו להוביל את המפלגה לנשיאות. פרחי התלבט, והשיב להצעה בחיוב. "לפני שהחליט להתמודד", מספרת שרה, "הוא אמר לנו שהוא יודע כמה פוטנציאל יש בגואטמלה, שאפשר לחיות שם אחרת ושהוא עומד לחולל שינוי. אני מאמינה בלב שלם, שאם מישהו בעולם הזה יכול לחולל את השינוי — זה אבא שלי".

פרחי ורעייתו. צילום: פרטי

פרחי מנהל את הקמפיין בעצמו, בעזרת כמה יועצים שהוא מכיר מהעבר. "קמפיין בגואטמלה שונה מאוד מהקמפיין בישראל. אסור לפרסם בטלוויזיה; צריך להגיע פיזית לכל מקום במדינה, כדי שהבוחרים יכירו אישית את המועמדים וישמעו מפיהם את המצע שלהם. פרחי מרבה להופיע בעצרות המוניות, ולא מכבר ריכז באחת מהן 13 אלף תומכים, שכולם לבשו טי-שירט עם הכתובת: Viva — Isaac.

כמי שמתמחה כיום במתן שירותי בריאות למטופלים מרחבי העולם, פרחי פעיל מאוד בתחום הבריאות הבין-לאומית: הוא ניהל את קונגרס האימונותרפיה הראשון בבולגריה, ריכז את המשלחת הרפואית של בית החולים שיבא בגיניאה המשוונית ומייעץ לארגוני רפואה בארגנטינה. הוא מאמין, כי הניסיון והידע שרכש בארץ ובעולם, יסייעו לו לקדם את גואטמלה להיות מדינה מפותחת יותר בתחום הרפואה, כמו גם בתחומי החינוך וביטחון האזרחים.

"אני יודע איך מערכת אמורה לעבוד כדי לשרת את אזרחיה", הוא אומר. "מתסכל לראות איך גואטמלה ממשיכה לשקוע בגלל ניהול לא נכון ושחיתות מתמדת של הממשלות. אני היחיד מבין כל המועמדים שאינו בעל עבר פלילי, ושאינו ממומן על ידי ארגון כלשהו. יש לי קשר עם מומחים ישראלים לבריאות, לחקלאות, להתפלת מים ולמיחזור, שמוכנים לייעץ בפיתוח התחומים האלה בגואטמלה".
בתחילת הקמפיין צפו הסקרים שפרחי יגיע למקום ה-24, וכיום הוא מדורג במקום השני. כשבועיים לפני יום הבחירות הגיעו כל בני משפחתו לגואטמלה כדי לתמוך ולהשתתף בקמפיין.

"האזרחים מיואשים"

"מדוע ילדים בגואטמלה מתים מרעב?", שואלת אשתו ריטה, "מדוע הממשלה לא מספקת לאזרחיה את הצרכים הבסיסיים? למה האזרחים בורחים ממדינתם? אני חשה צורך ליישם בגואטמלה את כל מה שלמדנו בישראל. אני סומכת על הנשים בגואטמלה שרוצות להבטיח את עתיד ילדיהן".

"מדוע אימהות בגואטמלה פוחדות לצאת עם ילדיהן לרחוב?" שואלת הבת רותי, אם לשניים (ליאל ואליענה), "ולמה רק אנשים עשירים מסוגלים לקחת את הילדים שלהם לרופא, ולמה אנטיביוטיקה עולה חצי מהמשכורת החודשית הממוצעת?".

"כל מה שקשור בגואטמלה בבריאות, בחינוך, בעבודה ובחיי היום-יום תקוע", מוסיפה שרה. "האזרחים מיואשים ואיבדו אמון במי שאמור לשפר את המצב. סבתא שלי ובני המשפחה האחרים שעדיין חיים בגואטמלה מצטערים שהם לא גרים אתנו בארץ". "המַאפְיוֹת בגואטמלה שולטות בממשלה ובאזרחיה", אומר ג'ייקוב. "המדינה מקשה על הצעירים שם לפתח עסקים, בהשוואה לישראל, מדינת הסטארט-אפ, שמדרבנת את צעיריה להתקדם ולהתפתח. אני מוכן להשתתף בקידום יזמים צעירים בגואטמלה, ולהביא לשם מומחים ישראליים".

"אבא שלי חדור מטרה, ואנחנו כאן כדי לדחוף אותו קדימה", אומר ניסים. "יש לנו אפשרות אמיתית לעזור לעם שאליו אנחנו שייכים ולחולל שינוי אמיתי, מהיר ועמוק. אבא יכול לחולל שינוי אמיתי, ולגרום לאנשים להאמין שהשלטון פועל למענם ולטובת המדינה".

ואם ייבחר?
ג'ייקוב: "נצטרך לבנות בית בגואטמלה ונהיה על הקו ישראל-גואטמלה. אנחנו לא מתכוונים לרדת מישראל, כאן הבית שלנו ומרכז החיים שלנו. נצטרך לפצל את הבית לשניים. אנחנו מנהלים בארץ חברה ולא נסגור אותה, להיפך: נמשיך לטפח אותה ולהגדיל אותה".

ואם לא ייבחר?
"נחזור לחיים שהיו לנו לפני ההתמודדות. נסייע לנשיא שייבחר, ונכין את התשתית כדי לרוץ שוב לנשיאות, בקדנציה הבאה בעוד ארבע שנים".