משרד החינוך אישר את בקשתה של עיריית רעננה לפתוח בעיר בית ספר לתלמידים על הרצף האוטיסטי. בית הספר החדש יפתח ביום ראשון את שעריו.

הדס ובנה איתן בכניסה לבית הספר | צילום: אסף פרידמן
בית הספר הראשון באזור לילדים על הרצף האוטיסטי יפעל באופן זמני במבנה משופץ ברחוב אחוזה 80 (לשעבר מחלקת השירות הפסיכולוגי החינוכי), ובהמשך יעבור למבנה קבע חדש בשכונת נווה זמר. הוא יפעל כבית ספר צומח, שילמדו בו השנה שלוש כיתות דו גילאיות, ובהמשך תורחב פעילותו.

לבית הספר התקבלו 18 תלמידים עם בעיות תקשורת, שקיבלו זכאות להרשמה על ידי ועדות השמה. השנה נרשמו לבית הספר תלמידים מרעננה, מהרצליה, מכפר סבא, מהוד השרון, מדרום השרון ומהשומרון. בית הספר עתיד להעניק לתלמידיו מענה אופטימלי לצורכיהם הרגשיים והפדגוגיים, תוך התאמות פיזיות לתהליך החינוכי ולדרכי ההוראה.

"בכל כיתה יהיו שישה תלמידים ברמות תפקוד שונות. הכוונה היא ליצור תמונה אחידה, כשבכל כיתה יהיו תלמידים בכל מיני רמות. אפשר ללמוד בצורה טובה גם בכיתה הטרוגנית, כיוון שההוראה היא דיפרנציאלית ולכל ילד יש תוכנית אישית והוא מתקדם בקצב שלו", מסבירה מנהלת בית הספר, מיטל ברמי יצחק. "אצלנו הילדים יקבלו מענה טוב יותר מאשר בכיתות תקשורת בבתי ספר רגילים. יש הורים שמעדיפים שילדיהם יהיו משולבים וחשופים גם לשפה הרגילה וגם לשפה הטיפולית. אצלנו כולם מדברים אותה שפה".

ברמי יצחק, תושבת מתן, רותמת לתפקידה 17 שנות ניסיון בחינוך המיוחד ובעבודה עם אוטיסטים. היא ניהלה את חטיבת הביניים ב"בית של תמר" בשפיים ואת כיתות התקשורת בתיכון "אביב", ומתמחה בניתוח התנהגויות.

בית הספר ייפתח תחת השם הזמני "אתגר", ועם תחילת פעילותו ייבחר לבית הספר שם קבוע, בשיתוף ההנהלה, צוותי החינוך וקהילת בית הספר. "אנו רוצים שם עם משמעות חיובית. למילה 'אתגר' יש קונוטציה של קושי. אנו בונים כאן משהו משותף, וכשמדובר בבחירת השם חשוב לנו שלהורים יהיה חלק בקבלת ההחלטות".

הורים נרגשים

"מבחינתנו זו בשורה גדולה מאוד", אומרת הדס לבני בן פורת מרעננה, אמו של אחד התלמידים בבית הספר, איתן בן השבע, שתפקודו מוגדר בינוני-נמוך. בארבע השנים האחרונות למד איתן בגן תקשורת "ערמונים". "הוא כבר יודע שהוא עובר למקום חדש, בגן הכינו אותו לקראת המעבר, אבל הוא יכיר את המקום והצוות רק ביום הלימודים הראשון".

לבני בן פורת ואם נוספת היו המנוע שקידם את הקמת בית הספר. "הרבה שנים התרוצצנו בין ראשי ערים באזור וכולם נפנפו אותנו. אף אחד לא רצה את בית הספר הזה אצלו. כולם אמרו: 'מה שיש לנו זה מספיק'. רק חיים ברוידא הרים את הכפפה. הוא שמע אותנו לפני הבחירות ואמר שלא ייתכן שלתושבי רעננה לא יהיה פתרון בעיר, שילדים ייאלצו לנסוע כל יום שעה וחצי. הוא הבטיח ועמד במילתו. אלמלא נפתח בית הספר אצלנו, לא היה לנו לאן לשלוח את איתן. ברמת אביב, בפתח תקוה, בראש העין, בכפר יעבץ – כבר אין מקומות.

אם הייתי שולחת אותו לבית ספר רגיל הוא היה מקבל שם ארבע שעות טיפול שבועיות במקום 14. מסגרת כזו לא מתאימה לילדים הלוקים בבעיות קוגניטיביות ותקשורתיות ובבעיות בוויסות החושי והרגשי. הוא רגיש לרעשים, לאור ולמגע. הוא נוטה לפעילויות שמסכנות אותו – יכול לעמוד על מעקה ולצעוק: אני עף. הוא מטפס על מדפים, נוטה לפרק ידיות של דלתות, בזמן שצילמנו אותו לכתבה הוא התקשה לעמוד מול הצלם ורץ לכביש. מערכת חינוך רגילה לא יכולה לתת פתרונות לילד עם בעיות מיוחדות כמוהו".

"בתי הייתה ארבע שנים בגן תקשורת, שהיה בשבילה כמו חממה", אומרת ע', אם לילדה בת שבע הלוקה בבעיות של ויסות חושי ועיכוב התפתחותי ושפתי. "כשהדס ואני יצאנו לפני כשנה וחצי למסע הארוך לקידום פתיחתו של בית הספר, כולם אמרו לנו שאין סיכוי. גם אני לא ציפיתי שזה יקרה, וכבר חיפשתי אלטרנטיבות. והנה זה קורה. אנחנו מקווים שבית הספר יהיה חממה ומעטפת שלמה כמו גן התקשורת, ושלנו, ההורים, תהיה אותה תחושה של ביטחון ושלוות נפש. אני אופטימית".

ע' והדס לבני בן פורת מבקשות להודות לכל האנשים שעזרו להקים את בית הספר: ראש תחום חינוך באלו"ט שחר בר יהודה, ח"כ קארין אלהרר, מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך רחל אברמזון, המפקחת על החינוך המיוחד ברעננה ובכפר סבא עדינה בר עליה, ראש עיריית רעננה חיים ברוידא ובכירים במערכת החינוך בעירייה. 

"ילדינו אינם  בנים חורגים" טור אישי/ יעל יוספסברג 

יעל יוספברג ובנה מיכאל . צילום: פרטי
"מיכאל בני אובחן בגיל שנה וחודשיים, ומאותו הרגע הבנתי שהזמן הוא הפקטור החשוב והמשמעותי ביותר - ככל שנקדים לעשות, לטפל, לבחור, כך נצליח לקדם אותו יותר.
"עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, מסגרת חינוך שמותאמת לצרכיהם יכולה להיות משנה חיים – יש ילדים שזקוקים למסגרת של כיתת תקשורת ויש כאלה ששילוב בכיתה עם סייעת יעשה בשבילם את כל ההבדל. לצערנו, רבים מאיתנו, הורים לילדים על הרצף, מוצאים את עצמם בכל שנה באוגוסט בחוסר ודאות – חלקנו לא יודעים לאן ישבצו את ילדינו, כמה שעות שילוב קיבלנו, היכן תהיה הכיתה, וכל זאת בגלל המחסור הקשה במסגרות חינוך המתאימות לילדינו.

"השנה גדל מספר התלמידים הלוקים באוטיזם במערכת החינוך ב־13 אחוז, והוא עומד על כ־22,000 אלף תלמידים. ערב פתיחת שנת הלימודים תש"פ אנו יודעים על מחסור במסגרות חינוך מותאמות, כיתות בעודף תקינה, מחסור בשעות שילוב ועוד ועוד. עד השנה היה מחסור גם באזור השרון וילדינו נאלצו לבלות בדרכים שעות רבות על מנת להגיע למסגרת לימודים מותאמת.

"השינוי אשר ייחלנו לו שנים ארוכות הגיע מכיוון ראש עירית רעננה חיים ברוידא, שהבטיח וגם קיים. אני מברכת אותו על כך וכולי תקווה שזו סנונית ראשונה המבשרת את בוא האביב, שכן בית ספר אחד באזורנו רחוק מלהספיק.

"ילדי החינוך המיוחד אינם בנים חורגים למערכת החינוך. מגיע לילדינו להתחנך בכבוד, כמו לכל ילד אחר במדינת ישראל, מגיע להם לקבל את המותאם אך ורק להם, מגיע להם להתקדם, לשאוף, לחלום ולהגשים. בהצלחה לכל ילדינו באשר הם".

יעל יוספסברג, אמא של מיכאל בן ה־15, מתגוררת בהוד השרון ויו"ר הוועד המנהל באלו"ט