טקס הזיכרון ליום השואה ובגבורה שנערך היום, יום חמישי, בבית האבות "עמל בשרון" ברעננה היה מרגש במיוחד. נכחו בו מאות אנשים, מדיירי המקום ופלוגת חיילים שהגיעו במיוחד להשתתף בזיכרון. הם שוחחו על שימור זיכרון השואה עם דיירי המקום. גם להקת חיל האוויר הופיעה במקום. אבל את מירב תשומת הלב תפסה עדותו של ניצול השואה, אהרון גרילוס, בן ה-98 המתגורר במקום. עדות כתובה שסופרה על ידי אחיו.

גרילוס. "כל משפחה בליטא חוותה אובדן". צילום: יח"צ

גרילוס נולד ב-10.3.1921, בעיירה טבריג שבליטא. "זאת הייתה עיירה משותפת ליהודים ונוצרים קתולים אשר היו מקיימים בדרך כלל שכנות טובה", הוא העיד. "התפנית ביחסים בעיירה החלה ביוני 1941, אז נכנסו הגרמנים לעיירה וטבחו בכ-300 גברים יהודים. הליטאים שיתפו פעולה עם הנאצים ואף השתלטו על רכושם של היהודים".

ריח המוות עדיין חקוק בזכרונו של גרילוס שהיה אז בן 20 בלבד. אביו, נשאר בעיירה עם אישתו ואחיינו כיוון שהאמין כי כמו במלחמת העולם הראשונה: "הגרמנים יהיו שוב נחמדים כמו אז" – תמימות ואמונה שבסופו של דבר הביאו אל מותם של השלושה בקבר משותף.

גרילוס סיפר כי בתחילת ספטמבר 1941, רוכזו יהודי העיירה טבריג תחת מספר סככות ששימשו כגטו ומגודרות תיל. "יהודי הגטו הועסקו בעבודות כפייה ובשל איסור על הכנסת מזון לשטחו, שררו בו רעב ותנאי תברואה קשים", הוא נזכר. "באותו זמן נלקחו חלקם במשאיות ליערות ונרצחו בידי שוטרים ליטאיים. רבים נקברו בקברי אחים שמקום קבורתם אינו נודע". 

גרילוס איבד 72 בני משפחה. "כל משפחה יהודית בליטא חוותה אובדן ושכול. זוועות הנאצים לא פסחו על אף אחד מאיתנו.". 

גרילוס ואחיו ברחו מהתופת לרוסיה והתגייסו לצבא האדום: "במהלך שהותי בצבא קודמתי לדרגת רב הסמל של הסיירים ובאחד הקרבות שהשתתפתי, נהרגו 48 סיירים ומתוכם נשארו חמישה בלבד – אני אחד מהם".  

לימים קיבל גרילוס אות הצטיינות על פועלו בצבא האדום. לימים הוא עלה לישראל והקים יחד עם אישתו שנפטרה בהמשך, משפחה. הוא גם רכש תואר בתחום החשבונאות. חבריו בבית האבות "עמל בשרון" מעידים עליו כי הוא אדם חברותי מאוד, חכם, אוהב ספורט, חדשות וטבע. לירון מרחב, מנהלת "עמל בשרון", מסכמת: "היה ארוע מרגש מאוד. חימם את הלב לראות איך כולם, מבוגרים וצעירים, משתפים ביחד את זכרון השואה".