חיוב הארנונה שהטילה העיריה על אלפים מתושבי העיר אינו חוקי ועליה להשיב לחלק מהם סכום שמוערך בכ-20 מיליון שקל וזה עוד לפני ריבית והצמדה, כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה ייצוגית שנמשכה 7.5 שנים. 

צילומים: עמית שעל, פרטי

את התביעה ופסק הדין חשף עיתון "כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות". 

על פי הפרסום, המחלוקת על חיוב הארנונה החלה בשנת 2011, כאשר הוגשו שתי תביעות על ידי שניים מתושבי העיר, אשר בהמשך אוחדו לתביעה אחת והפכו באישור בית המשפט לתביעה ייצוגית.

התובעים, באמצעות עו"ד רועי נחום ועו"ד אסף זמיר ממשרד עורכי הדין זמיר, נחום ושות' ברעננה, טענו כי העירייה חייבה אותם בארנונה על שטחים פתוחים ומקורים כמו חניות וכניסות מקורות, וזאת למרות שהם לא עונים על ההגדרה שנכללת בצו הארנונה של העירייה ולפיה יש לחייב בארנונה רק שטחים הסגורים בקירות לפחות ב-3 צדדים.

 בנוסף נטען, כי מדובר בחיוב הנובע משינוי שיטת חיוב בארנונה, הואיל ועד לשנת 2009 עיריית רעננה כלל לא גבתה ארנונה על אותם שטחים.

העירייה טענה מנגד, כי יש לקרוא את צו הארנונה ככזה המתיר לה לחייב ארנונה על כל שטח מקורה, גם אם אינו תחום כלל בקירות. כמו כן טענה העירייה, כי מדיניות החיוב שלה מאז ומתמיד היתה לחייב ארנונה על שטחים מקורים שאינם תחומים בקירות.

בינואר 2017 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה – תוך קביעה שלא ניתן לדון בה כתביעה ייצוגית, ובהמשך, בפברואר 2018 קבע בית המשפט העליון - כי דין ערעור התובעים להתקבל וכי התביעה כן מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית.

ביולי 2018 נדחתה עתירה לדיון נוסף מצד עיריית רעננה על ידי בית המשפט העליון – והתיק הושב למחוזי אשר הכריע לפני מספר ימים (ב-16 ליולי) בתיק לטובת התושבים.

 בפסק הדין קיבלה השופטת מיכל נד"ב את טענות התובעים וקבעה כי בתוך 45 יום מהפסיקה העירייה תודיע כיצד היא משיבה את הכספים לתושבי העיר. מדובר ב-6,800 בתי אב אשר זכאים להשבה, במחצית מהם בוצעו מדידות על ידי העירייה ולגבי היתר יבקשו מהם נתונים או שישלחו מודד מטעם העירייה. כל מחזיק נכס פרטי יקבל על כך הודעה.