לא יודעת מה היה בסרטון הזה שהקפיץ אותי ככה. ראיתי רבים כמוהו, אבל בניגוד לסרטים האחרים משהו במראה הפועלים שעבדו בקומה השלישית בבניין הנבנה ברחוב אברבנאל בבני ברק הכה בי בעוצמה והטיס אותי לשם.

הבניין ברחוב אברבנאל. מי שמע על מעקה בטיחות? | צילום: תומי הרפז

אולי אלה היו המילים של מי שצילם והעלה לרשת. "למה לא שולחים לשם מהנדס?", כתב ד', שאותו איני מכירה כלל. "דיווחתי למשטרה. כבר יותר משבועיים הם עושים אותן עבודות בלי מעקה בטיחות. למה לחכות לאסון? תעצרו את העבודות".

ולמרות המילים הקשות והברורות לא יכולתי לשער בכלל את רמות האבסורד וההפקרה שפגשתי שם.

× × ×

ממש מול הבניין ברחוב אברבנאל יש מתנ"ס ועץ ענק שנותן צל נדיב ליושבים על ספסלי האבן העגולים שלידו.

התיישבתי עליהם לראשונה ביום רביעי שעבר בבוקר, רואה בבירור מה שרואה כל מי שעובר שם: פועלים עובדים בקומה השלישית ללא קסדות, ללא מעקות בטיחות, ללא שום דבר שעשוי להציל את חייהם אם ייפלו.

זה היה מפחיד. אחרי כמה שעות שם, דואגת והמומה, התקרבתי לבניין, שאין לידו שום שלט המלמד מי הקבלן ומי מנהל העבודה כפי שדורש החוק, וגיליתי שכל אחד יכול להיכנס אליו דרך פתח שנקרע בין יריעות הגדר.

מימין לבניין שנבנה יש בניין ותיק. ביניהם חוצצת גדר אבן נמוכה. כל אחד יכול לטפס עליה וליפול בצד השני לעומק האתר.

× × ×

מצחיק קצת לכתוב במקרה הזה את המילה חוק. רחוב אברבנאל הוא רחוב ארוך. יש בו הרבה עסקים קטנים, הרבה בנייני מגורים ולא מעט קווי אוטובוס עוברים בו.

בשעות הרבות שישבתי והסתכלתי על הנעשה בבניין הנבנה חלפו על פניי ניידות משטרה, רכבים של פיקוח עירוני וכלום. אף אחד לא עצר. לאף אחד כנראה לא הפריע שאנשים עובדים תוך סיכון חייהם.

אז אם להם לא אכפת למי כן? שאלתי את עצמי כשהגעתי הביתה אחרי הצהריים. ניסיתי קודם את ההסתדרות. שם המליצו לי לדבר עם המפקח הראשי במשרד העבודה. ניסיתי. לא הייתה תשובה. למחרת בבוקר ניסיתי שוב. אין תשובה.

חצי שעה אחר כך נרשם עוד ניסיון נפל. לא עונים. אז אם לא משרד העבודה מי כן? לא ידעתי. התחלתי לחפש. בגוגל כתבתי: "למי מודיעים על עבודה מסכנת חיים באתרי בנייה?".

ההפנייה הראשונה שעלתה הייתה מוקד "קו החיים" של המוסד לבטיחות ולגיהות. לא שמעתי על המוקד הזה מעולם, ולמרות הסקפטיות מילאתי טופס. לתדהמתי, לא עברה דקה והפלאפון שלי צלצל.

מוטי סולטני הציג את עצמו: מדריך ארצי לבנייה ולתעשייה במוסד לבטיחות ולגיהות. אם יש נקודת אור אחת בכל היומיים שבהם הייתי ברחוב אברבנאל בבני ברק קוראים לה מוטי סולטני. הוא לא ידע מי אני, לא ידע שאני עיתונאית, מבחינתו הוא רצה לברר את מהות הדיווח שלי.

שעה אחר כך כבר ישבנו יחד על ספסלי האבן מול הבניין. "אני מתקשר לכל מי שמדווח", הוא אומר. "יש לי שליחות. אני מציל חיים".

סולטני נערך לכניסה לבניין. גם אני. "את לא", הוא מחייך. "זה לא בטיחותי".

× × ×

נפלנו על יום של יציקת בטון. ליד הבניין הנבנה עמדו שלוש משאיות של מערבלי בטון וחסמו את המדרכה וחלק מהכביש.

הקבלן דאג לתאם את החסימה עם המשטרה כי שוטרי יחידת הקטנועים שהגיעו למקום דאגו שאנשים לא יעברו מתחת למנופים, אבל מה עם האנשים שעובדים בבניין והם לא מוגנים? ומה עם זה שאין בכלל מנהל עבודה, שבלעדיו אסור לעשות שום פעולה בבניין, לא רק בגלל הבטיחות אלא גם בגלל תקינות העבודה?

השוטרים שנמצאים פה כנראה לא מוטרדים. אף אחד מהם אפילו לא מסתכל למעלה או מבקש מהעובדים להתמגן. קשה לי להאמין למה שאני רואה.

סולטני, לובש אפוד צהוב זרחני של המוסד לבטיחות ולגיהות, נכנס לבניין וכמעט נופל על ערימת ברזלים משוננים שחוסמת חלק מהמעבר.

לתומי חשבתי שכשיראו אותו נכנס תופסק העבודה, אבל לא. העובדים, הפועלים ואנשי יציקת הבטון דווקא מגבירים את הקצב.

השוטרים אפילו לא חושבים לברר מה קורה. אחרי 40 דקות סולטני חוזר אל ספסלי האבן. "הבניין הזה קטסטרופה", הוא מדווח. "זה לא רק שהם בלי קסדות ובלי רתמות ובלי מעקות בטיחות. אין בפנים חשמל, והם מטפסים בעלטה בין קומה לקומה על קרשים שעלולים להישבר. כל הפירים פתוחים, ואפשר ליפול אליהם בקלות".

רשימת הליקויים, סליחה, מלכודות המוות, שסולטני מצא ארוכה ומפחידה. אני מקשיבה לו בחלחלה כשהוא מונה אותם אחד־אחד.

סולטני. "מתקשר לכל מי שמדווח" | צילום: פרטי

אין לסולטני סמכות לעצור את העבודות. זה רק בסמכות משרד העבודה, אז אנחנו מחכים למפקח. עד שהמפקח משה פס הגיע הספיק סולטני להזהיר את אחת ממשאיות הבטון שהמנוף שלה עוד רגע פוגע בקו מתח גבוה.

אז הוא הזהיר. שום דבר לא השתנה. שום דבר גם לא קרה עם הדיווח הטלפוני שלו למוקד העירוני שיש חסימה בעייתית של המרחב הציבורי והשוטרת האחראית, איפה היא כשכל זה קורה? במזגן בקבינה של מערבל הבטון. צודקת. באמת חם.

× × ×

אחרי בדיקה המפקח פס הדביק על הגדר צו הפסקת עבודה. מי שנכנס מעכשיו לאתר הזה הוא עבריין, אבל מי אוכף את זה שמחר לא יחזרו לעבוד פה עד שיתקנו את הליקויים? איך במשטרה ובעירייה אמורים לדעת שמשרד העבודה הוציא צו? ולמה הקבלן לא יושב כבר עכשיו בחדר החקירה במשטרה?

לא קיבלתי תשובות ברורות מהמפקח. מה שכן הוא הראה לי שני מסמכים מדהימים. "היתר בנייה מקבלים רק כשיש מנהל עבודה", אמר פס והציג מסמך מ־30 ביוני שבו הצהרה של הקבלן מיהו מנהל העבודה שלו.

אלא שב־30 ביוני, כך מלמד המסמך השני, הודיע מנהל העבודה שהוא מתפטר. אז אין מנהל עבודה ובכל זאת מתבצעת כאן עבודה בחסות של המשטרה ובאישורה. טירוף. ועוד יותר טירוף שהשניים אומרים שמקרה כזה בכלל לא נדיר. לא רק בבני ברק, בכלל בישראל.

× × ×

מספסלי האבן אנחנו רואים שהפועלים יוצאים מהבניין. "תסתכלי", סולטני מכוון את המבט שלי לעבר אחד מהפועלים שמחבק דובי ענק שפרוותו הלבנה התלכלכה.

בטח ייתן אותו בערב לבנו או לבתו. המראה הזה קורע אותי. הרי עלול היה לצאת מכאן אחרת לגמרי. מת.