"בתחילת השירות הצבאי שלי, כשפניתי לקב"ן, לא יכולתי לשאת את ההרגשה שאני נמצא במקום שלא קשור אליי", אומר ירין (שם בדוי).

"חשבתי שקב"ן מיועד לאנשים שהם, לכאורה, לא ברמה שלי. מה לי ולקב"ן, מה, אני משוגע? אבל מהר מאוד הבנתי שהוא עוזר לי. הוא הקשיב לי ואפילו אמר למפקדת שלי שהטירונות לא מתאימה לי. למרות שלא העבירו אותי לבסיס אחר, השיחות הועילו לי. לא יודע איך הייתי עובר את זה בלעדיו".

המחשה: shutterstock

הקב"נים (קציני בריאות נפש) הם עובדים סוציאליים או פסיכולוגים המשרתים במגוון יחידות בצה"ל. ירין הוא דוגמה אחת מיני רבות של חיילים, שחוששים לפנות אליהם שמא תדבק בהם סטיגמה של "משוגע" והצבא יחליט לסיים את שירותם.

לאחר שירות ארוך כקב"נית, חשוב לי להפריך את הטעויות הללו, שנובעות מחוסר ידע ומחוסר הבנה של המערכת. הקב"נים לא מטפלים ב"משוגעים", מהטעם הפשוט שצעירים המאובחנים כסובלים ממחלת נפש אינם מגויסים לצבא, לפחות לא במסלול הרגיל אלא במסלול התנדבותי.

תפקיד הקב"ן הוא לסייע לחיילים להתמודד עם קשיי השירות, אבל לא רק. השיחות יכולות לגעת במגוון רחב של נושאים, ביניהם בעיות עם ההורים, קשיים בזוגיות, קושי בתהליכי יציאה מהארון, טראומות שנחוו בעבר וצפו במהלך השירות ועוד.

כל אחד מהנושאים הוא סיבה טובה לבקש לשוחח עם קב"ן ולהיות מטופל לאורך זמן בשיחה שבועית קבועה.

אחת הסיבות הנפוצות לפנייה לקב"ן היא תחושה של מצוקה נפשית. לא מדובר בדכדוך קליל אלא במצב רוח ירוד, עצוב ודכאוני שנמשך כשבועיים ומעלה, ומתבטא בהיעדר אנרגיה לקום בבוקר, ברצון מוגזם לישון, בהיעדר תיאבון או אכילת יתר ובקושי להרגיש תחושת הנאה כבעבר.

אם אין לכם חשק להיות בחברת אנשים, אם אתם מסננים את החברים ואין לכם מוטיבציה להתמודד עם קשיים, וכמובן, אם בראשכם חולפות מחשבות על מוות, כל אלה הן סיבות משמעותיות ודחופות לפנייה לקב"ן.

חיילים שהגיעו אליי היו שואלים לעיתים בחשש אם העובדה שפנו לקב"ן עלולה לחסום אותם מלהגיע לתפקידי קצונה. התשובה היא: לא. מפגש עם קב"ן לא מנפיק אוטומטית 'תווית' ולא כל סדרת שיחות שמטרתן עזרה נפשית תוביל להורדת פרופיל ותטיל מגבלות המשפיעות על אופי השירות.

ויש כמובן את המתחזים. אלה שמגזימים בסיפורים שקריים כדי לעבוד על הקב"ן. גם כאלה פגשתי לא פעם, וכמובן שזיהיתי אותם מיד. עצתי היא: אל תנסו את זה. חייל שמפברק סיפורים לא יזכה בעזרה ויאבד את אמון המערכת. רק שיתוף אמיתי יוצר אצל הקב"ן הקשבה ורצון לסייע.

איך מגיעים לקב"ן? מבקשים מהמפקד האישי לקבוע פגישה, או, לחילופין, פונים דרך רופא היחידה. אין חובה לספר למפקד מה הבעיה, אבל בהחלט כדאי לגייס אותו ולשתף בקשיים, על מנת שגם הוא יסייע בדרכו הפיקודית.

מתי לפנות? לא מיד. נסו תחילה להתמודד עם הקשיים באופן אישי באמצעות חשיבה חיובית, תמיכה של חברים ומשפחה וגם קצת הומור  לא יזיק. אם כל אלה לא הועילו והבעיה נמשכת לאורך זמן, אל תזניחו. פנו לקבלת עזרה מקצועית, כדי שלא תקלעו למצוקה נפשית משמעותית.

ולסיום, אני מוכרחה לספר לכם איך נגמר השירות הצבאי של ירין.

"השיחות עם הקב"ן מאוד עזרו לי", הוא סיפר. "למרות שעשיתי בעיות ועליתי לכמה משפטים, סיימתי כחייל מצטיין.

בהמשך עברתי קורס מפקדים והיום אני עוזר לחיילים שקשה להם בצבא. היום אני יודע להגיד בלב שלם שללכת לקב"ן זאת לא בושה. אם צריך עזרה או אוזן קשבת, כדאי וצריך לפנות".

מאיה שטיין, רס"ן (במיל'), קב"נית (קצינת בריאות נפש), עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת, מטפלת במתבגרים ובהכנתם לגיוס לצה"ל. 052-3388957