צילום אילוסטרציה: shutterstock

34.6% מתושבי השרון לא יהיו מסוגלים לממן לימודים אקדמיים לילדיהם. זאת, לעומת 28.8% מתושבי הצפון, 46.6% מהירושלמים, 53.5% מתושבי הדרום וכ-44%מתושבי המרכז. בנוסף, 58.2% מתושבי השרון מאמינים שתואר אקדמי הוא המפתח לקריירה מצליחה (בהשוואה ל-55% בממוצע הארצי).

נתונים אלו עולים מסקר ארצי שערך מכון "גיאוקרטוגרפיה" עבור קרן "אייסף" לחינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית. הסקר מגלה כי 41% מהישראלים מאמינים כי לא יהיו מסוגלים לממן את הלימודים האקדמיים של ילדיהם, עלייה של 9% מממצאי סקר דומה שנערך בשנה שעברה.

הסקר בוצע בשבוע הראשון לחודש אוקטובר 2017 עבור קרן "אייסף" העוסקת בצמצום פערים בחינוך ובקידום וליווי של צעירים מצטיינים מהפריפריה. הסקר, שהקיף 500 נשאלים, בדק את עמדות הציבור ביחס ליכולת לממן לימודי ילדים וביחס לחשיבותו של תואר אקדמי בהצלחה עתידית בקריירה.

"בעידן בו ברור לכולנו כי השכלה גבוהה היא המפתח להתקדמות, קריירה ושיפור מעמד סוציו-אקונומי, מצער מאד לראות את הנתון לפיו שליש מהישראלים חושבים כי לא יהיו מסוגלים לממן השכלה גבוהה לילדיהם", אומר תומר סמרקנדי מנכ"ל קרן אייסף. "מניסיוננו והיכרותנו עם השטח, המצב בפועל חמור אף יותר. המשאבים המצויים בידי משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך מופנים לצרכים הקיומיים הבסיסיים ביותר והם נותרות ללא היכולת להשקיע בעתיד ילדיהן. והכניסה לאקדמיה היא רק תחילת הדרך. אתגר כלכלי אדיר נוסף עומד בפני הסטודנט הנדרש לשרוד בהצלחה את שנות הלימודים".

ממצאים מעניינים אך לא מפתיעים שעולים עוד מהסקר הם שככל שיורדת הרמה הסוציו-אקונומית של המשיבים, כך יורד הביטחון במסוגלות העתידית לממן לימודים אקדמיים. בנוסף, תושבי הצפון הכי סומכים על יכולתם הכלכלית ובאזור הדרום מתבטא ההיפך מזה – 67.7% מהנסקרים תושבי אזור הצפון העידו כי יהיו מסוגלים לממן לעצמם לימודים אקדמיים, לעומת 46.5% בלבד מתושבי הדרום, 49.7% מתושבי אזור י-ם, 51.2% מתושבי המרכז ו- 62.5%  מתושבי השרון.

הנתון המפתיע ביותר בתוצאות הסקר הוא שככל שיורדת הרמה הסוציו-אקונומית של המשיבים, כך עולה אמונתם בחשיבותה של השכלה אקדמית. דהינו, דווקא בעלי האמצעים סבורים כי השכלה אקדמית היא לא המפתח לקריירה מצליחה.

"כל עוד המציאות החברתית היא כזו, מתחדד הצורך בקרנות ובגופי סיוע שיאפשרו להנגיש את ההשכלה הגבוהה גם לאלה שאין להם את היכולת הכלכלית לרכוש אותה", מוסיף סמרקנדי. "השאיפה הקבועה שלנו היא לצמצום פערים בחינוך בישראל ולשינוי תמונת המצב העגומה. הנתונים אותם אנחנו מכירים מהשטח מקבלים ביטוי בסקר זה המראה כיצד הפערים הללו משעתקים את עצמם מדור לדור - ישראלים המגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, הם גם אלה המעידים כי לא יוכלו לממן לימודים גבוהים לילדיהם. כמו כן, ההתייחסות אל כסף כאל פקטור מרכזי ביכולת להגיע להשכלה גבוהה, מוכיח גם הוא את ההכרח ליצור שינוי מערכתי".